„Nadto: Napsal [list], aby se rozvedl se svou ženou, a rozmyslel si to. Našel ho jeho spoluobčan a řekl mu: Mé jméno je jako tvé jméno a jméno mé ženy je jako jméno tvé ženy – [list] je neplatný k rozvodu.“
יתר על כן כתב לגרש את אשתו ונמלך מצאו בן עירו ואמר לו שמי כשמך ושם אשתי כשם אשתך פסול לגרש בו
Nýbrž z tohoto: „Kdo píše formuláře rozvodových listů, musí ponechat [volné] místo pro muže, místo pro ženu, místo pro svědky a místo pro datum.“ A Rav Jehuda řekl jménem Šmuela: Musí ponechat také místo pro [slova] „Hle, jsi dovolena každému muži“.
אלא מהא הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום העדים ומקום הזמן ואמר רב יהודה אמר שמואל אף צריך שיניח מקום הרי את מותרת לכל אדם:
Dále postavil [proti sobě] jinou věc. Copak neřekl Rav Jehuda, že Rav řekl: Oběť za hřích, kterou porazil pro jméno oběti zápalné, je neplatná; porazil-li ji pro jméno nesvatého [masa], je platná? Vidíme tedy, že [úmysl] jejího druhu ji ničí, [úmysl] jiného než jejího druhu ji neničí.
תו רמי מילתא אחריתי מי אמר רב יהודה אמר רב חטאת ששחטה לשם עולה פסולה שחטה לשם חולין כשירה אלמא דמינה מחריב בה דלאו מינה לא מחריב בה
A vyřešil: U rozvodového listu – odmysli si pohanku, a je to jako neurčitě, a neurčitě je neplatný. U obětí – odmysli si nesvaté maso, a je to jako neurčitě, a neurčitě jsou platné.
ושני גט דל גויה מיניה הוה ליה סתמא וסתמא פסול קדשים דל חולין מינייהו הוה ליה סתמא וסתמא כשירים
A postavil [proti sobě] jinou věc. Copak neřekl Rav Jehuda, že Rav řekl: Oběť za hřích, kterou porazil pro jméno oběti zápalné, je neplatná; porazil-li ji pro jméno nesvatého [masa], je platná? Vidíme tedy, že [úmysl] jejího druhu ji ničí, [úmysl] jiného než jejího druhu ji neničí.
ורמא מילתא אחריתי מי אמר רב יהודה אמר רב חטאת ששחטה לשם עולה פסולה שחטה לשם חולין כשירה אלמא דמינה מחריב בה דלא מינה לא מחריב בה
A vyřešil: Učinili nesvaté [maso] vůči svatým obětem jako přepážku v peci. Jako přepážka v peci jí vůbec nepomáhá, tak ani nesvaté [maso] vůči svatým obětem vůbec nepomáhá.
ושני עשו חולין אצל קדשים כמחיצה אצל תנור מה מחיצה אצל תנור לא מהניא לה כלל אף חולין אצל קדשים לא מהניא ליה כלל
Úl, který je proražený a ucpaný slámou a je spuštěn do prostoru pece: je-li plaz v něm, pec je nečistá; je-li plaz v peci, jídlo, které je v něm, je nečisté. A rabi Eliezer prohlašuje za čisté.
כוורת שהיא פחותה ופקוקה בקש ומשולשלת לאויר התנור שרץ בתוכה התנור טמא שרץ בתנור אוכלין שבתוכה טמאין ורבי אליעזר מטהר
Řekl rabi Eliezer: [Je to] úsudek a minori ad maius: Jestliže chrání u mrtvého, [nečistoty] přísnější, nemá chránit u hliněné nádoby, [nečistoty] mírnější?
אמר רבי אליעזר קל וחומר אם הציל במת החמור לא תציל בכלי חרס הקל
Originál: Zevachim 3a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.