GEMARA: „Smí se přidávat na nájmu“ atd. Učí se: Kdo prodá pole druhému a řekne mu: Pod podmínkou, že v něm budu podílníkem. Pod podmínkou, že v něm budu společníkem. Pod podmínkou, že desátky budou moje. Pod podmínkou, že až ho budeš prodávat, prodáš ho jen mně. Že kdykoli budu chtít, dám jeho cenu a vezmu si ho – je to dovoleno. Dlužil mu peníze a připsal mu své pole jako prodej: Dokud plody jí prodávající, je to dovoleno. Dokud plody jí kupující, je to zakázáno.
Rabi Jehuda říká: V obou případech je to dovoleno.
Rabi Jehuda řekl: Tak to dělal Bajtos ben Zonin podle rady mudrců. Řekli mu: Odtud důkaz? Plody jedl prodávající.
Rabi Jochanan,
rabi Elazar a
rabi Hošaja říkají:
Rabi Jehuda se to naučil z domů v hradbách obklopených městech. Učí se totiž: Rok zmíněný v Tóře u hradbami obklopených měst je jako úrok, ale není úrokem. Jiní tanaité učí: Je to úrok, ale Tóra ho dovolila. Kdo říká: Je to jako úrok, ale není to úrok?
Rabi Meir. Kdo říká: Je to úrok, ale Tóra ho dovolila?
Rabi Jehuda.
Rabi Idi řekl: Když jsem přišel z diaspory, našel jsem případ před
rabim Imim: Je to jako úrok, ale není to úrok.
Rabi Chizkija řekl: Neřekli nic jiného než: Toto je úrok, který Tóra dovolila. Zde ho Tóra dovolila, ale jinde ne. Přesto
rabi Imi nedbal. Řekl: Dům se obývá spolu s obyvatelem.
הלכה: מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר כול׳. תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא בָהּ אָרִיס. עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא בָהּ שׁוּתָף. עַל מְנָת שֶׁהַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי. עַל מְנָת שֶׁכְּשֶׁתִּמְכְּרֶנָּה לֹא תִמְכְּרֶנָּה אֶלָּא לִי. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֲנִי רוֹצֶה נוֹתֵן דָּמֶיהָ וְנוֹטְלָהּ. מוּתָּר. הָיָה חַיָיב לוֹ מָעוֹת וְכָתַב לוֹ שָׂדֶהוּ בְמֶכֶר. כָּל זְמַן שֶׁהַמּוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת מוּתָּר. כָּל זְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת אָסוּר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוּדָה. כָּךְ הָיָה בָּיֵיתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים. אָמְרוּ לוֹ. מִשָּׁם רְאָיָיה. מוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָעְזָר וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָמְרֵי. מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לָמַד רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה עָרֵי חוֹמָה הֲרֵי הֵן כְּמִין רִבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית. תַּנַּיי חוֹרָן תַנֵּי. הֲרֵי זוֹ רִיבִּית אֶלָּא שֶׁהִתִּירָהּ הַתּוֹרָה. מָאן דָּמַר. הֲרֵי זוֹ כְּמִין רִיבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית. רִבִּי מֵאִיר. מָאן דָּמַר. הֲרֵי זוֹ רִיבִּית אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה הִתִּירָהּ. רִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי אִידִי. כַּד סָלְקִית מִגָּלוּתָא אַשְׁכְּחִית עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. הֲרֵי זוֹ כְמִין רִבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. לֹא אָמְרוּ אֶלָּא זוֹ רִבִּית שֶׁהִתִּירָהּ הַתּוֹרָה. כָּאן הַתּוֹרָה הִתִּירָהּ. הָא בְמָקוֹם אַחֵר לֹא. אֲפִילוּ כֵן לֹא אַשְׁגַּח רִבִּי אִמִּי. אָמַר. בַּיְיתָא עִם דַּיָירָא דָאִיר.