Eruvin 3:2 עירובין

Jeruzalémský talmud · Moed – Svátky · halacha 3:2 · 5 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Eruv se zřizuje z demaje a z prvního desátku, z něhož byla oddělena pozdvihovaná dávka, a z druhého desátku a zasvěceného, které byly vykoupeny. Kohanim z chaly a pozdvihované dávky. Ale ne z neoddesátkovaného, ani z prvního desátku, z něhož nebyla oddělena pozdvihovaná dávka, ani z druhého desátku a zasvěceného, které nebyly vykoupeny. Kdo pošle svůj eruv po hluchoněmém, pomateném nebo dítěti, nebo po tom, kdo neuznává eruv, nemá eruv. Řekl-li jinému, aby jej od něho přijal, je to eruv.

משנה: מְעָרְבִין בַּדְּמַאי וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּיטְלָה תְרוּמָתוֹ וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ. הַכֹּהֲנִים בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה. אֲבָל לֹא בַטֶּבֶל וְלֹא בְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִיטְּלָה תְרוּמָתוֹ וְלֹא בְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ. הַשּׁוֹלֵחַ אֶת עֵירוּבוֹ בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אוֹ בְיַד מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָעֵירוּב אֵינוֹ עֵירוּב. אִם אָמַר לְאַחֵר לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה עֵירוּב:

GEMARA: Oddíl Mišny: Eruv se zřizuje z demaje a z prvního desátku atd. Rabi Jaakov Daromi se ptal: Mišna není podle Bejt Šamaj, neboť jsme se učili: A [lulav] z demaje: Bejt Šamaj prohlašují za neplatný a Bejt Hilel za platný. A z druhého desátku v Jeruzalémě ať neuchopí, a uchopí-li, je platný.

הלכה: פיס׳. מְעָרְבִין בַּדְּמַאי וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן כול׳. רִבִּי יַעֲקֹב דְּרוֹמִיָּא בָעֵי. מַתְנִיתָה דְלֹא כְבֵית שַׁמַּי. דְּתַנִּינָן. וְשֶׁלְדְּמַאי. בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. וְשֶׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִּירוּשָׁלֵם לֹא יִטּוֹל. וְאִם נָטַל. כָּשֵׁר.

Rav Šešet jménem rabiho Chiji Velikého: Neoddesátkované, na němž je podmínka, je dovoleno přenášet. Jak se to dělá? Pohlédne na část a zbytek sní. A učí se: Bejt Šamaj říkají: Z druhého desátku v Jeruzalémě se eruv nezřizuje. Řekl rabi Jirmeja: To se říká o eruvech dvorů. Ale u eruvů mezí je to vesničan, který dal svůj eruv do Jeruzaléma, neboť může vystoupit a sníst ho tam.

רַב שֵׁשֶׁת בְּשֵׁם רִבִּי חִיָיה רֹבָה. טֶבֶל שֶׁיֵּשׁ עָלָיו תְּנַיי מוּתָּר לְטַלְטְלוֹ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה. נוֹתֵן עֵינָיו בְּמִקְצָתוֹ וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר. וְתַנֵּי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אֵין מְעָרְבִין בְּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בִּירוּשָׁלֵם. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת. אֲבָל בְּעֵירוּבֵי תְחוּמִין (בְּקַרְ)תָּנִי שֶׁנָּתַן עֵירוּבוֹ בִּירוּשָׁלֵם שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְאוֹכְלוֹ שָׁם.

Šmuel řekl: Eruv devítiletého nebo desetiletého je eruv. Řekl rabi Josi: To se říká o eruvech mezí; ale u eruvů dvorů i malé dítě. Řekl rabi Jehošua: Proč se zřizuje eruv ve dvorech? Kvůli cestám pokoje. Stalo se, že jedna žena nenáviděla svou sousedku a poslala svůj eruv po synovi. Vzala ho, objala a políbila. Přišel a řekl to před matkou. Řekla: Takto mě milovala, a já jsem to nevěděla. Tím se usmířily. To je, co je psáno: „Její cesty jsou cesty příjemné a všechny její stezky pokoj“ (Př 3,17).

שְׁמוּאֵל אָמַר. כְּבֶן תֵּשַׁע כְּבֶן עֶשֶׂר עֵירוּבוֹ עֵירוּב. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא דְתֵימַר. בְּעֵירוּבֵי תְחוּמִין. אֲבָל בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת אֲפִילוּ קָטָן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מִפְּנֵי מַה מְעָרְבִין בַּחֲצֵירוֹת. מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם. מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה דְבוּבָה לַחֲבֵירָתָהּ וְשָׁלְחָה עֵירוּבָהּ גַּבֵּי בְרָהּ. נַסְתֵּיהּ וְגָפַפְתֵּיהּ וּנְשַׁקְתֵּיהּ. אֲתַא וַאֲמַר קוֹמֵי אִימֵּיהּ. אָמְרָה. הָכֵין הֲוָות רַחְמָה לִי וְלָא הֲוִינָא יָדְעָה. מִתּוֹךְ כָּךְ עָשׂוּ שָׁלוֹם. הָדָא הוּא דִכְתִיב דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נוֹעַם וְכָלִ נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם.

Oddíl Mišny: Kdo pošle svůj eruv po hluchoněmém, pomateném nebo dítěti atd. Řekl rabi Elazar: A je třeba se u něho zastavit. Tam řekl rabi Josi jménem Rava Šešeta, rabi Elazar be-rabi Josi jménem rabiho Avina: Kdo řekne druhému: Hle, desátkuji za tebe, nemusí se u něho zastavovat. A zde říkáš toto? Řekl rabi Chija bar Ada: Zde u dospělého a tam u dítěte. Rabi Acha jménem rabiho Chineny: I kdybys řekl, že tam i zde u dospělého, nebo zde a tam u dítěte: Tam jde o toho, kdo mu řekl: Hle, desátkuji za tebe, a nemusí se u něho zastavovat; ale zde jde o toho, kdo mu řekl: Zřiď eruv za mě. Toto se učí z onoho a ono se učí z tohoto. Toto se učí z onoho: Řekl-li mu: Desátkuji za tebe, nemusí se u něho zastavovat. A ono se učí z tohoto: Řekl-li mu: Zřiď eruv za mě, musí se u něho zastavit.

פיס׳. הַשּׁוֹלֵחַ אֶת עֵירוּבוֹ בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן כול׳. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. וְצָרִיךְ לַעֲמוֹד עִמּוֹ. תַּמָּן אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַב שֵׁשֶׁת רִבִּי לָעְזָר בְּרִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי אַבּוּן. בָּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. הֲרֵי אֲנִי מְעַשֵּׂר עַל יָדָךְ. אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמוֹד עִמּוֹ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. כָּאן בְּגָדוֹל וְכָאן בְּקָטָן. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי חִינְנָא. וְאֲפִילוּ תֵימַר. כָּאן וְכָאן בְּגָדוֹל וְכָאן בְּקָטוֹן. תַּמָּן בָּאוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי אֲנִי מְעַשֵּׂר עַל יָדָךְ. שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמוֹד עִמּוֹ. בְּרַם הָכָא בָּאוֹמֵר לוֹ. עֲרֵב עַל יָדִי. הָדָא יַלְפָא מִן הַהִיא וְהַהִיא יַלְפָא מִן הָדָא. הָדָא יַלְפָא מִן הַהִיא. שֶׁאִם אָמַר לוֹ. אֲנִי מְעַשֵּׂר עַל יָדָךְ. שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲמוֹד עִמּוֹ. וְהַהִיא יַלְפָא מִן הָדָא. שֶׁאִם אָמַר לוֹ. עֲרֵב עַל יָדִי. שֶׁהוּא צָרִיךְ לַעֲמוֹד עִמּוֹ.

Originál: Jerusalem Talmud Eruvin 3:2 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.