GEMARA: Oddíl Mišny: Člověk si může ke svému eruvu položit podmínku atd. Takto má Mišna znít: ke svým eruvům.
Rabi Lazar řekl: Který tanaita
[učí tuto dvojí formulaci]: „Přijdou-li“ – „nepřijdou-li“?
Rabi Meir. Který
rabi Meir? Kolegové říkají:
Rabi Meir [z výroku] o zasnoubení. Neboť se učí: Kdo řekne ženě: Hle, jsi se mnou zasnoubena pod podmínkou, že bude pršet – zaprší-li, je zasnoubena, a pokud ne, není zasnoubena.
Rabi Meir říká: Ať pršelo, nebo nepršelo, je zasnoubena, dokud svou podmínku nezdvojí. Všichni připouštějí, že řekne-li ženě: Hle, jsi se mnou zasnoubena poté, co zaprší – zaprší-li, je zasnoubena, a pokud ne, není zasnoubena. Avšak podle rabínů, ať pršelo, nebo nepršelo, je zasnoubena.
Rabi Josi řekl:
Rabi Meir [z výroku] o eruvech. Neboť jsme se učili: Je-li to pochybné,
rabi Meir a
rabi Jehuda říkají: Hle, ten je
[jako] poháněč osla a velblouda.
Rabi Josi a
rabi Šimon říkají: Pochybný eruv je platný.
Rabi Josi řekl:
Rabi Meir to řekl jen k přitížení.
Rabi Mana řekl: A správně. Při jeho eruvu to tak není, protože mu eruv
[právo] nezískal, aby vytrhl své nohy od obyvatel svého města. A zde pro prvního není zasnoubena, protože nepršelo, a pro druhého není zasnoubena, protože první svou podmínku nezdvojil.
Rabi Chagaj se otázal před
rabim Josim: Není snad toto „jestliže ne“ jedno a totéž? Řekl: Je v tom rozdíl, neboť země byla před nimi a on se ji snažil vyrvat z jejich rukou.
הלכה: פיס׳. מַתְנֶה אָדָם עַל עֵירוּבוֹ כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עַל עֵירוּבָיו. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. מָאן תַנָּא. אִם בָּאוּ. אִם לֹא בָאוּ. רִבִּי מֵאִיר. הֵיידָן רִבִּי מֵאִיר. חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. רִבִּי מֵאִיר דְּקִידּוּשִׁין. דְּתַנֵּי. הָאוֹמֵר לָאִשָׁה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. יָרְדוּ גְשָׁמִים מְקוּדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. בֵּין יָרְדוּ בֵין לֹא יָרְדוּ מְקוּדֶּשֶׁת עַד שֶׁיַּכְפִּיל תְּנָאוֹ. הַכֹּל מוֹדִין שֶׁאִם אָמַר לָאִשָׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי לְאַחַר שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. יָרְדוּ גְשָׁמִים מְקוּדֶּשֶׁת. וְאִם לָאו אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת. בְּרַם כְּרַבָּנִן בֵּין שׁיָּרְדוּ בֵין שֶׁלֹּא יָרְדוּ מְקוּדֶּשֶׁת. רִבִּי יוֹסֵה אָמַר. רִבִּי מֵאִיר דְּעֵירוּבִין. דְּתַנִּינָן. אִם סָפֵק. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוּדָה אוֹמְרִין. הֲרֵי זֶה חַמָּר גַּמָּל. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִין סְפֵק הָעֵירוּב כָּשֵׁר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. לֹא אָמַר רִבִּי מֵאִיר אֶלָּא לַחוֹמָרִין. אָמַר רִבִּי מָנָא. וְיֵאוּת. בְּעֵירוּבוֹ אֵינוֹ. שֶׁלֹּא זָכָה לוֹ עֵירוּבוֹ. לַעֲקוֹר אֶת רַגְלָיו מִבְּנֵי עִירוֹ. וְהָכָא לָרִאשׁוֹן אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת שֶׁלֹּא יָרְדוּ גְשָׁמִים. וְלַשֵּׁינִי אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת שֶׁלֹּא כָפַל הָרִאשׁוֹן אֶת תְּנָייוֹ. רִבִּי חַגַּיי בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. הָהֵן אִם לֹא כִּי לֹא חַד הוּא. אָמַר. שַׁנְיָיה הִיא. שֶׁהָיְתָה הָאָרֶץ לִפְנֵיהֶן וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְהוֹצִיאָהּ מִיָּדָן.