GEMARA: Spadl do vody, ať má konec, ať nemá konec: jeho žena je zakázána, slova
rabiho Meira. Mudrci však říkají:
[Spadl-li do] vody, která nemá konec, jeho žena je zakázána; která má konec, jeho žena je dovolena. Řekl
rabi Meir: Stalo se, že jeden spadl do velké studny a vyšel po třech dnech. Řekli mu: Nepřipomínají se zázraky. Řekl
Rabi: Stalo se, že dva sestoupili k Jordánu nastražit vrše. K večeru uviděl jeden rybí chodbu a vešel do ní. Chtěl vyjít, ale nenacházel vchod do jeskyně. Jeho druh přišel, stál u vchodu do jeskyně a čekal tak dlouho, že mu mohla vyjít duše, a přišel to oznámit do jeho domu. Ráno vyšlo slunce, on poznal vchod do jeskyně, vyšel, přišel a nalezl ve svém domě uspořádaný smuteční obřad. Řekl
rabi Akiva: Stalo se, že jsem se plavil po Velkém moři a viděl jsem jednu loď, která se potopila v moři, a truchlil jsem pro jednoho učence, který na ní byl. Když jsem přišel do Mazaky v Kappadokii, začal ke mně přicházet a klást mi otázky. Řekl jsem mu: Synu, jak ses zachránil? Řekl mi:
Rabi, jedna vlna mě předala druhé a druhá další, až mě vyvrhla na souš. V tu chvíli jsem řekl: Veliká jsou slova mudrců, kteří řekli:
[Spadl-li do] vody, která nemá konec, jeho žena je zakázána; která má konec, jeho žena je dovolena.
הלכה: נָפַל לַמַּיִם בֵּין שֶׁיֵּשׁ לָהֶן סוֹף בֵּין שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מַיִם שֶׁאִין לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת. אָמַר רִבִּי מֵאִיר. מַעֲשֶׂה שֶׁנָּפַל לְבוֹר הַגָּדוֹל וְעָלָה אַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. אָמְרוּ לוֹ. אֵין מַזְכִּירִין מַעֲשֵׂה נִיסִּים. אָמַר רִבִּי. מַעֲשֶׂה בִשְׁנַיִם שֶׁיָּרְדוּ לִכְמוֹר מִכְמָרוֹת לַיַּרְדֵן. לְעִיתוֹתֵי עֶרֶב. רָאָה אֶחָד מְחִילָה שֶׁל דָּגִים וְנִכְנַס לְתוֹכָהּ. וּבִקֵּשׁ לָצֵאת לא הָיָה מוֹצֵא פִיתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה. וּבָא חֲבֵירוֹ וְעָמַד עַל פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה וְשָׁהָא כְדֵי שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ וּבָא וְהִגִּיד בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וּבְשַׁחֲרִית זָרְחָה הַחַמָּה וְהִכִּיר פִּתְחָהּ שֶׁל מְעָרָה וְיָצָא וּבָא וּמָצָא הֶסְפֵּד קָשׁוּר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָא. מַעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתִי מְפָרֵשׂ בְּיָם הַגָּדוֹל וְרָאִיתִי סְפִינָה אַחַת שֶׁשָּׁקְעָה בַיָּם וְהָיִיתִי מִצְטָעֵר עַל תַּלְמִיד חָכָם אֶחָד שֶׁהָיָה בְתוֹכָהּ. וּכְשֶׁבָּאתִי לְמַגִּיזָה שֶּׁל קַפּוֹדְקִיָּא וְהִתְחִיל מְקַדְּמֵינִי וְשׁוֹאֵל לִי שְׁאֵלוֹת נוֹמְתִי לוֹ. בְּנִי. הֵיאַךְ פְּלַטָּתָהּ. נוֹמֶה לִי. רִבִּי. טְרָפַנִי גַּל לַחֲבִירוֹ וַחֲבֵירוֹ לַחֲבֵירוֹ עַד שֶׁהֵקִיאָנִי לַיַּבָּשָׁה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַרְתִּי. גְּדוֹלִים דִּבְרֵי חֲכָמִים שֶׁאָמְרוֹ. מַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה. מַיִם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סוֹף אִשְׁתּוֹ מוּתֶּרֶת.