GEMARA: „Kdo řekne: Zasnoubil jsem svou dceru“ atd. Co znamená „je mu věřeno“?
Šmuel řekl: Je mu věřeno, aby dal rozlukový list. Asi řekl: Je mu věřeno, aby si ji vzal.
Rav Huna řekl jménem
Rava: Je mu věřeno, aby si ji vzal.
Rabi Jochanan řekl: Je mu věřeno, aby si ji vzal, a nelze se z toho učit o ničem jiném. Co znamená „nelze se z toho učit o ničem jiném“? Řekne-li někdo: Prodal jsem jedno ze svých polí a nevím, komu jsem je prodal, a přijde někdo a řekne: Já jsem je koupil – není všechno na něm. Stejně je to u zasnoubení: Zasnoubil jsem jednu ze svých dcer a nevím, s kým jsem ji zasnoubil, a přijde někdo a řekne: Já jsem se s ní zasnoubil – není všechno na něm. Mišna je proti
Ravovi: „Kdo přinese rozlukový list ze zámoří a řekne: Přede mnou byl napsán a přede mnou byl podepsán, nesmí si vzít
[tu] ženu.“ Tam byla známa jako vdaná před všemi. Ale zde byla známa jako vdaná jen před dvěma.
[Platí to,] až přijdou dva a řeknou: Toto je ten, kdo se zasnoubil. Mišna je proti
Šmuelovi: „Říká-li jeden: Já jsem se s ní zasnoubil, a druhý: Já jsem se s ní zasnoubil, oba dají rozlukový list; a chtějí-li, jeden dá rozlukový list a druhý si ji vezme.“ Vyložil to: Když
[otec] řekne: Zasnoubil jsem ji s jedním z těchto dvou a nevím s kterým.
Rabi Zeira,
rabi Josi jménem
rabiho Jochanana: Předešel-li jeden z nich a vzal si ji, odebere se mu. To říkáš, když jeden říká: Já jsem se s ní zasnoubil, a druhý: Já jsem se s ní zasnoubil, a
[jeden] předešel a vzal si ji. Řekl-li však: Já jsem se s ní zasnoubil, a vzal si ji, a přijde jiný a řekne: Já jsem se s ní zasnoubil, není to v jeho moci. A tak se učí: Jestliže poté, co si ji vzal, přijde jiný a řekne: Já jsem se s ní zasnoubil, není to v jeho moci.
הלכה: הָאוֹמֵר. קִידַּשְׁתִּי אֶת בִּתִּי כול׳. מָהוּ נֶאֱמָן. שְׁמוּאֵל אָמַר. נֶאֱמָן לִיתֵּן גֵּט. אַסִּי אָמַר נֶאֱמָן לִכְנוֹס. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב אָמַר. נֶאֱמָן לִכְנוֹס. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר נֶאֱמָן לִכְנוֹס וְאֵין לְמֵידִין מִמֶּנּוּ דָבָר אַחֵר. מָהוּ אֵין לְמֵידִין מִמֶּנּוּ דָבָר אַחֵר. אַחַת מִשָּׂדוֹתַיי מָכַרְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי מָכַרְתִּיהָ. בָּא אֶחָד וְאָמַר. אֲנִי לְקַחְתִּיהָ. לֹא הַכֹּל מִמֶּנּוּ. אַף בְּקִידּוּשִׁין כֵּן. אַחַת מִבְּנוֹתַיי קִידַּשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וּבָא אֶחָד וְאָמַר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. לֹא הַכֹּל מִמֶּנּוּ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאָמַר. בְּפָנַיי נִכְתַּב וּבְפָנַיי נֶחְתַּם. לֹא יִשָּׂא אֶת אִשְׁתּוֹ. תַּמָּן הוּחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ בִּפְנֵי הַכֹּל. בְּרַם הָכָא לֹא הוּחְזְקָה אֵשֶׁת אִישׁ אֶלָּא בִּפְנֵי שְׁנַיִם. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ. זֶהוּ שֶׁקִּידֵּשׁ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל שְׁמוּאֵל. זֶה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וְזֶה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. שְׁנֵיהֶן נוֹתְנִין גֵּט. וְאִם רָצוּ אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס. פָּתַר לָהּ בְּאוֹמֵר. לְאֶחָד מִשְּׁנֵי אֵילּוּ קִידַּשְׁתִּיהָ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶהוּ. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. קָדַם אֶחָד מֵהֶן וְכָנַס מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וָזֶה אוֹמֵר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וְקָדַם וְכָנַס. אֲבָל אִם אָמַר אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. וּכְנָסָהּ. וּבָא אַחֵר וְאָמַר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ. וְתַנֵּי כֵן. אִם מִשֶּׁכְּנָסָהּ בָּא אַחֵר וְאָמַר. אֲנִי קִידַּשְׁתִּיהָ. לֹא כָל הֵימֵינוֹ.