Psáno je: „Každý slib a každou přísahu pouta, že bude trápit duši“
(Nu 30,14). Například: „Pepř, že neokusím“, „kloskin, že neokusím“. Nejen tehdy, je-li ten druh
[v místě], ale i když ten druh tam není, neboť by jí jiný snad mohl přinést z téhož druhu.
Rabi Jochanan jménem
rabiho Janaje: Byly před ním dva kusy, jeden dobrý a jeden špatný. Upřela oči na dobrý a slíbila o špatném: ať zruší. Proč ruší? Druhové říkají: Pro její sliby trápení duše.
Rabi Zeira a
rabi Hila oba říkají: Pro jeho sliby trápení duše.
Rabi Zeira jménem
Šmuela: Všechny sliby člověk ruší, kromě té, která říká: „Můj užitek je pro toho a toho
[zakázán]“. Tedy „užitek toho a toho je mi
[zakázán]“ ať zruší. Ale vždyť jsme se učili: „Konam, plody tohoto kupce jsou mi
[zakázány]“ – nemůže zrušit. Vysvětli to podle
rabiho Josiho, a jsou s ním ve sporu, neboť jsme se tam učili: Nemá-li obživu jinak než od něho, ať zruší.
Rabi Josi řekl: Dává jí na dluh, dává jí.
Rabi Mana řekl: Dává jí z toho, co je dobré.
כְּתִיב וְכָל נֵדֶר וְכָל שְׁבוּעַת אִסָּר לַעֲנוֹת נָפֶשׁ. כְּגוֹן פִּילְפֵּל שֶׁאֲנִי טֹעֵמֶת. קְלוֹסְקִין שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת. לֹא סוֹף דָּבָר שֶׁיֵּשׁ מֵאוֹתוֹ הַמִּין אֶלָּא אֲפִילוּ אֵין בּוֹ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. שֶׁמָּא יָבִיא לָהּ אַחֵר מֵאוֹתוֹ הַמִּין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת יָפָה וְאַחַת רָעָה. נָתְנָה עֵינֶיהָ בְיָפָה וְנָדְרָה מִן הָרָעָה הֲרֵי זֶה יָפֵר. מִפְּנֵי מָה הוּא מֵיפֵר. חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. מִפְּנֵי נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ שֶׁלָּהּ. רִבִּי זְעִירָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן אָמְרִין. מִפְּנֵי נִדְרֵי עִינּוּי נֶפֶשׁ שֶׁלּוֹ. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. כָּל הַנְּדָרִים אָדָם מֵיפֵר חוּץ מֵהָאוֹמֶרֶת. הֲנָיָיתִי עַל פְּלוֹנִי. הָא הֲנָיַית פְּלוֹנִי עָלַי. יָפֵר. וְהָתַנִּינָן. קוֹנָם פֵּירוֹת חֶנְוָונִי זֶה עָלַי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי יוֹסֵי וַחֲלוּקִים עָלָיו. דְּתַנִּינַן תַּמָּן. אִם לֹא הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה יָפֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. דּוּ מַקִּיף לָהּ. דּוּ יָב לָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. דּוּ יָב לָהּ מִקָּמָה טָבָא.