MIŠNA: Otevírá se svátky a Šabaty. Zprvu říkali: Tyto dny jsou dovoleny a všechny ostatní dny zakázány, dokud nepřišel rabi Akiva a neučil, že slib, který je z části dovolen, je dovolen celý. Jak? „Konam, že nebudu mít užitek od vás všech“ – je-li dovolen jeden z nich, jsou dovoleni všichni. „Že nebudu mít užitek od tohoto a od tohoto“ – je-li dovolen první, jsou dovoleni všichni; je-li dovolen poslední, je dovolen poslední a všichni ostatní jsou zakázáni. „Že nebudu mít užitek od tohoto – oběť, a od tohoto – oběť“ – je třeba otevření pro každého zvlášť. „Konam, víno, že neokusím, protože víno je špatné pro střeva“, a řekli mu: „Copak stařené není dobré pro střeva?“ – je mu dovoleno stařené, a nejen stařené, ale všechno víno. „Konam, cibuli, že neokusím, protože cibule je špatná pro srdce“, a řekli mu: „Copak kyperská není dobrá pro srdce?“ – je mu dovolena kyperská, a nejen kyperská, ale všechny cibule. Stalo se a rabi Meir mu dovolil všechny cibule.
משנה: פּוֹתְחִין בְּיָמִים טוֹבִים וּבְשַׁבָּתוֹת. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִין אוֹתָן הַיָּמִים מוּתָּרִין וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים אֲסוּרִין עַד שֶׁבָּא רִבִּי עֲקִיבָה וְלִימֵּד שֶׁהַנֵּדֶר שֶׁהוּתַּר מִקְצָתוֹ הוּתַּר כּוּלּוֹ. כֵּיצַד. קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְכוּלְּכֶם הוּתַּר אֶחָד מֵהֶן הוּתְּרוּ כוּלָּן. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה וְלָזֶה לָזֶה הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין. שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לָזֶה קָרְבָּן וְלָזֶה קָרְבָּן צְרִיכִין פֶּתַח לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. קוֹנָם יַיִן שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁהַיַּיִן רַע לַמֵּעַיִם. אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַמְיוּשָּׁן יָפֶה לַמֵּיעַיִם הוּתַּר בִּמְיוּשָּׁן וְלֹא בַמְיוּשָּׁן בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכָל הַיַּיִן. קוֹנָם בָּצָל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם שֶׁהַבָּצָל רַע לַלֵּב. אָמְרוּ לוֹ וַהֲלֹא הַכּוּפְרִי יָפֶה לַלֵּב. הוּתַּר בַּכּוּפְרִי וְלֹא בַּכּוּפְרִי בִּלְבַד הוּתַּר אֶלָּא בְּכָל הַבְּצָלִים. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהִתִּירוֹ רִבִּי מֵאִיר בְּכָל הַבְּצָלִים.