ho odhadneme jednou; nebo snad, protože se zavázal jedním slibem po druhém, odhadneme ho dvakrát?
בחד זימנא אמדינן ליה או דלמא כיון דבזה אחר זה נדר תרי זימני אמדינן ליה
Arachin 20a ערכין
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 2Otázka 5Námitka 1Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A shledáš-li, že je třeba říci, že protože se zavázal postupně, odhadneme ho dvakrát – řekl-li: Beru na sebe dvakrát svou cenu najednou, co platí? Zde jistě, protože se zavázal najednou, odhadneme ho najednou; nebo snad, protože řekl ‚dvakrát‘, je to, jako by [se zavázal] postupně?
ואם תמצא לומר כיון דבזה אחר זה נדר תרי זימני אמדינן ליה אמר שני דמי עלי בבת אחת מהו הכא ודאי בבת אחת נדר בבת אחת אמדינן ליה או דלמא כיון דקאמר שני כזה אחר זה דמי
Shledáš-li, že je třeba říci, že protože řekl ‚dvakrát‘, je to jako postupně – odhadli-li ho sami od sebe [bez jeho slibu], co platí? Říkáme snad, že už je sám od sebe odhadnut, nebo snad k odhadu vyžadujeme úmysl?
אם תימצי לומר כיון דקאמר שני כזה אחר זה דמי אמדוהו מאליו מהו מי אמרינן הא אמיד מאליו וקאי או דלמא בעינן כוונה לאומדנא
Rozhodni to z tohoto, neboť jsme učili: [Řekl:] Beru na sebe svou cenu, a zemřel – dědicové nedají, neboť mrtví nemají cenu.
פשוט מהא חדא דתנן דמי עלי ומת לא יתנו יורשין שאין דמים למתים
A kdyby tě napadlo, že když ho odhadli sami od sebe, je to [platný] odhad – vždyť už je odhadnut! Je snad muž, který by neměl cenu [aspoň] čtyř zuzů?
ואי ס"ד אמדוהו מאליו הוי אומדנא הא אמיד וקאי מי איכא גברא דלא שוי ארבעה זוזי
[Toho, koho] odhadli sami od sebe, prošel odhadem; [kdo jen řekl] ‚Beru na sebe svou cenu‘, odhadem neprošel.
אמדוהו מאליו נחית לאומדנא דמי עלי לא נחית לאומדנא:
MIŠNA: V čem jsou odhady přísnější než sliby? Kdo řekne: Beru na sebe svůj odhad, a zemře, dědicové dají; [kdo řekne:] Beru na sebe svou cenu, a zemře, dědicové nedají, neboť mrtví nemají cenu.
מתני׳ חומר בערכין מבנדרים כיצד האומר ערכי עלי ומת יתנו היורשים דמי עלי ומת לא יתנו היורשים שאין דמים למתים
[Řekne-li:] Beru na sebe odhad své ruky a odhad své nohy – neřekl nic. [Řekne-li:] Beru na sebe odhad své hlavy a odhad svých jater – dává odhad celého [sebe]. Toto je pravidlo: [jde-li o] věc, na níž závisí život, dává odhad celého [člověka].
ערך ידי וערך רגלי עלי לא אמר כלום ערך ראשי וערך כבידי עלי נותן ערך כולו זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן ערך כולו
[Řekne-li:] Beru na sebe polovinu svého odhadu – dává polovinu svého odhadu. Odhad své poloviny – dává odhad celého [sebe]. Polovinu své ceny – dává polovinu své ceny. Cenu své poloviny – dává cenu celého [sebe]. Toto je pravidlo: [jde-li o] věc, na níž závisí život, dává cenu celého [člověka].
חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו ערך חציי עלי נותן ערך כולו חצי דמי עלי נותן חצי דמיו דמי חציי עלי נותן דמי כולו זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו נותן דמי כולו
Kdo řekne: Beru na sebe odhad toho a toho – zemře-li slibující nebo ten, o koho se slibuje, dědicové dají. [Kdo řekne:] Beru na sebe cenu toho a toho – zemře-li slibující, dědicové dají; zemře-li ten, o koho se slibuje, dědicové nedají, neboť mrtví nemají cenu.
האומר ערכו של פלוני עלי מת הנודר והנידר יתנו היורשין דמיו של פלוני עלי ומת הנודר יתנו היורשין מת הנידר לא יתנו היורשין שאין דמים למתים:
GEMARA: Učili naši mistři: V čem jsou sliby přísnější než odhady? Sliby platí [i] pro dobytek, zvěř a ptactvo a neposuzují se podle majetkové schopnosti, což u odhadů tak není.
גמ׳ ת"ר חומר בנדרים מבערכין שהנדרים חלין על בהמה חיה ועוף ואין נדונים בהשג יד משא"כ בערכין
V čem jsou odhady přísnější než sliby? Řekl: Beru na sebe svůj odhad, a zemřel – dědicové dají; [řekl:] Beru na sebe svou cenu, a zemřel – dědicové nedají, neboť mrtví nemají cenu.
חומר בערכין מבנדרים כיצד אמר ערכי עלי ומת יתנו יורשין דמי עלי ומת לא יתנו יורשין שאין דמים למתים
Řekl: Beru na sebe svůj odhad, a zemřel – dědicové dají. Plyne z toho, že ústní dluh se vymáhá od dědiců? – Zde je to jiné, neboť je to dluh zapsaný v Tóře.
אמר ערכי עלי ומת יתנו יורשין ש"מ מלוה על פה גובה מן היורשין שאני הכא דמלוה כתובה בתורה היא
Plyne z toho, že dluh zapsaný v Tóře je jako [dluh] zapsaný v listině? – Zde jde o případ, kdy [slibující už] stál před soudem.
ש"מ מלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא הב"ע כשעמד בדין
Obdobně u ‚Beru na sebe svou cenu‘, kdy [už] stál před soudem – proč dědicové nedají? – ‚Beru na sebe svou cenu‘ ještě vyžaduje odhad; ‚Beru na sebe svůj odhad‘ nevyžaduje vůbec nic.
דכוותה גבי דמי עלי שעמד בדין אמאי לא יתנו יורשין דמי עלי מחוסר אומדנא ערכי עלי לא מחוסר ולא כלום:
ערך ידי ורגלי עלי וכו': א"ר גידל אמר רב ונותן דמיה
Ale vždyť se učí ‚neřekl nic‘! – ‚Neřekl nic‘ podle rabínů; ‚a dává její cenu‘ podle rabi Meira.
והא לא אמר כלום קתני לא אמר כלום לרבנן ונותן דמיה לר"מ
Vždyť to už jednou řekl, neboť řekl Rav Gidel, řekl Rav: Kdo řekne: Beru na sebe odhad této nádoby, dává její cenu!
הא אמרה חדא זימנא דא"ר גידל א"ר האומר ערך כלי זה עלי נותן דמיו
Mohl bys říci: tam je to proto, že člověk ví, že nádoba nemá odhad, a rozhodl se a řekl to ve smyslu ceny; ale zde se mýlí, neboť si myslí, že tak jako existuje odhad hlavy a odhad jater, existuje i odhad ruky a odhad nohy, a cenu nemíní; proto nás to učí.
מהו דתימא התם הוא דאדם יודע שאין ערך לכלי וגמר ואמר לשם דמים אבל הכא מיטעא קטעי דסבר כי היכי דאיכא ערך ראשי וערך כבידי איכא נמי ערך ידי וערך רגלי אבל דמי לא קאמר קמ"ל:
„Odhad své hlavy a odhad svých jater – dává odhad celého [sebe].“ Jaký je důvod? Milosrdný řekl „duší“ (Lv 27,2).
ערך ראשי וערך כבידי נותן ערך כולו: מ"ט נפשות קאמר רחמנא:
„Toto je pravidlo: věc, na níž závisí život atd.“ – K zahrnutí [části těla] od kolena nahoru.
זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו כו': לאתויי מן הארכובה ולמעלה:
„Polovinu svého odhadu – dává atd.“ Učili naši mistři: [Řekl:] Beru na sebe polovinu svého odhadu – dává polovinu svého odhadu. Rabi Josi bar Jehuda říká: Je bit a dává celý odhad.
חצי ערכי עלי נותן כו': ת"ר חצי ערכי עלי נותן חצי ערכו ר' יוסי בר' יהודה אומר לוקה ונותן ערך שלם
Je bit – proč? Řekl Rav Papa: Je ‚potrestán‘ celým odhadem. Jaký je důvod? Je to preventivní nařízení: [mohl by se zaměnit výrok] ‚polovina mého odhadu‘ s ‚odhadem mé poloviny‘, a odhad mé poloviny je věc, na níž závisí život.
לוקה אמאי א"ר פפא לוקה בערך שלם מ"ט גזירה חצי ערכי אטו ערך חציו וערך חציו הוי דבר שהנשמה תלויה בו:
„Polovinu své ceny – dává atd.; cenu své poloviny – dává cenu celého [sebe].“ Jaký je důvod?
חצי דמי עלי נותן כו' דמי חציי עלי נותן דמי כולו: מ"ט
Je psáno: „slib podle tvého odhadu duší“ (Lv 27,2).
(ויקרא כז, ב) נדר בערכך נפשות כתיב:
„Toto je pravidlo: věc, na níž závisí život“ – k zahrnutí [části] od kolena nahoru.
זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו: לאתויי מן הארכובה ולמעלה
Učili naši mistři: Kdo slíbí odhad poloviny nádoby – rabi Meir říká: dává její cenu; a mudrci říkají: neřekl nic. Rava onemocněl; přišli za ním Abaje a rabíni, posadili se a říkali: Rabi Meir je pochopitelný: zastává názor, že člověk nevyslovuje svá slova nadarmo – a nezáleží na tom, zda [jde o] celou, či polovinu.
ת"ר המעריך חצי ערך כלי ר"מ אומר נותן דמיו וחכ"א לא אמר כלום רבא חלש עול לגביה אביי ורבנן ויתבי וקאמרי בשלמא ר"מ קסבר אין אדם מוציא דבריו לבטלה לא שנא כולו ול"ש חציו
Ale rabíni – jaký názor zastávají? Jestliže člověk vyslovuje svá slova nadarmo, pak i u celé [nádoby]; a jestliže člověk nevyslovuje svá slova nadarmo, pak i u poloviny.
אלא רבנן מאי קסברי אי אדם מוציא דבריו לבטלה אפי' כולו נמי ואי אין אדם מוציא דבריו לבטלה אפי' חציו נמי
Řekl jim (Rava, [nebo] Abaje): Rabíni zde zastávají jednak názor rabi Meira, jednak názor rabi Šimona. Zastávají názor rabi Meira, který řekl: Člověk nevyslovuje svá slova nadarmo;
אמר להו (רבא ואביי) רבנן דהכא כר"מ סברי לה וסברי לה כר"ש סברי לה כר' מאיר דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה
a zastávají názor rabi Šimona, který řekl: [Je osvobozen,] protože nedaroval tak, jak dárci darují. Celou [nádobu] je obvyklé darovat, polovinu darovat obvyklé není.
וסברי לה כר"ש דאמר שלא התנדב כדרך המתנדבים כוליה אורחיה לאיתנדובי פלגיה לאו אורחיה לאיתנדובי:
„Kdo řekne: Beru na sebe odhad toho a toho, a zemře slibující atd.“ O jaký případ jde? Když [už] stál před soudem.
האומר ערכו של פלוני עלי ומת הנודר כו': מאי ניהו שעמד בדין
To je přece totéž [co předchozí]! – Bylo to třeba kvůli závěru: ‚Beru na sebe cenu toho a toho, a slibující zemřel – dědicové dají‘.
היינו הך סיפא איצטריך ליה דמיו של פלוני עליו ומת הנודר יתנו היורשים
Originál: Arakhin 20a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.