GEMARA: Učili naši mistři:
גמ׳ ת"ר
Arachin 25b ערכין
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1Otázka 5Důkaz 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
„Jestliže nevykoupí pole“ (Lv 27,20) – [míní se] majitelé; „a jestliže prodal pole“ (Lv 27,20) – [míní se] pokladník.
(ויקרא כז, כ) אם לא יגאל את השדה בעלים (ויקרא כז, כ) ואם מכר את השדה גיזבר
„jinému muži“ (Lv 27,20) – jinému, a ne synovi. Říkáš ‚jinému, a ne synovi‘, nebo snad jen ‚jinému, a ne bratrovi‘? Když praví „muži“, je [tím] bratr zmíněn; jak tedy naplním ‚jinému‘? A ne synovi.
(ויקרא כז, כ) לאיש אחר לאחר ולא לבן אתה אומר לאחר ולא לבן או אינו אלא לאחר ולא לאח כשהוא אומר איש הרי אח אמור הא מה אני מקיים אחר ולא לבן
A co tě vede k tomu, abys zahrnul syna a vyloučil bratra? Zahrnuji syna, protože nastupuje na místo svého otce pro určení [hebrejské otrokyně za manželku] a pro hebrejského otroka.
ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולעבד עברי
Naopak, zahrnu bratra, protože nastupuje na místo svého bratra pro levirátní sňatek! – Je snad levirátní sňatek jinde než tam, kde není syn? Je-li tu syn, není levirátní sňatek.
אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו לייבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום
A ať to vyvodí z toho, že zde jsou dvě [věci] a tam jedna!
ותיפוק ליה דהכא תרתי והכא חדא
Kvůli hebrejskému otroku [to nelze] – i to vyvozuje z téže námitky: Je snad levirátní sňatek jinde než tam, kde není syn?
משום דעבד עברי מהאי פירכא נמי הוא דנפקא ליה כלום יש יבום אלא במקום שאין בן
Zeptal se Raba bar Avuha: Může dcera zachovat pole svému otci? Protože co se týče levirátu, syn i dcera stejně [vdovu] osvobozují, zachovává; nebo snad, protože co se týče dědictví, dcera tam, kde je syn, je jako jiný, nezachovává?
בעי רבה בר אבוה בת מהו שתעמיד שדה לאביה כיון דלענין יבום בן ובת כי הדדי פטרי מוקמה או דילמא כיון דלענין נחלה בת במקום בן כי אחר דמיא לא מוקמה
Pojď a slyš, neboť učili ve škole rabi Jišmaela: Každý, kdo je ‚jiný‘ tam, kde je syn [, nezachovává]; a i tato je tam, kde je syn, jako jiný.
ת"ש דתנא דבי ר' ישמעאל כל שהוא אחר במקום בן והא נמי במקום בן כי אחר דמיא
Zeptal se rabi Zeira: Ženě – zachová jí pole manžel? Zachová jí ho, protože ji dědí. Někteří říkají: Syn jí ho zachová, protože bere [dědictví] očekávané jako držené. Zůstává nerozhodnuto.
בעי ר' זירא אשה מי מעמיד לה שדה בעל מוקים לה שכן יורשה א"ד בן מוקים לה שכן נוטל בראוי כבמוחזק תיקו
Zeptal se Rami bar Chama Rav Chisdy: Posvětil-li [pole] méně než dva roky před jubilejním rokem, vychází ke kněžím?
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הקדישה פחות משתי שנים לפני היובל מהו שתצא לכהנים
Řekl mu: Co máš na mysli? „A odečte se z tvého odhadu… a pole, když vyjde v jubilejním roce…“ (Lv 27,18.21) – [pole,] které podléhá srážce, ano; které srážce nepodléhá, ne?
א"ל מאי דעתיך (ויקרא כז, יח) ונגרע מערכך והיה השדה בצאתו ביובל דבת גירעון אין דלאו בת גירעון לא
Naopak: „Jestliže nevykoupí pole… pole, když vyjde v jubilejním roce…“ (Lv 27,20–21) – a i toto lze vykoupit.
אדרבה אם לא יגאל השדה והיה השדה בצאתו ביובל והאי נמי בת גאולה היא:
„Vykoupil-li ho jeden z kněží atd.“ Učili naši mistři: „Kněžím bude jeho vlastnictvím“ (Lv 27,21) – proč to Písmo praví?
גאלה אחד מן הכהנים כו': תנו רבנן (ויקרא כז, כא) לכהן תהיה אחוזתו מה ת"ל
Odkud [víme o] poli, které vychází ke kněžím v jubilejním roce a které vykoupil jeden z kněží – odkud [víme], že nemá říkat: Protože vychází ke kněžím a je v mých rukou, ať je moje? A bylo by to i logické: [jestliže] v [poli] jiných získávám [podíl], tím spíše ve svém vlastním!
מנין לשדה שיוצא לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים מנין שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהן הרי תחת ידי ותהא שלי ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כ"ש
Proto Písmo praví: „jeho vlastnictvím“ – [vlastnictví] jeho [, kněžské třídy], a toto není jen jeho. Jak tedy? Vychází z jeho rukou a rozdělí se mezi jeho bratry kněze.
ת"ל אחוזתו אחוזה שלו ואין זה שלו הא כיצד יוצא מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים:
MIŠNA: Nastal jubilejní rok a [pole] nebylo vykoupeno – kněží do něj vstoupí a zaplatí jeho cenu; to jsou slova rabi Jehudy. Rabi Šimon říká: Vstoupí, ale nezaplatí.
מתני׳ הגיע יובל ולא נגאלה הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה דברי ר' יהודה ר"ש אומר נכנסין ולא נותנין
Rabi Eliezer říká: Ani nevstoupí, ani nezaplatí, nýbrž se nazývá opuštěným polem až do druhého jubilejního roku. Nastal druhý jubilejní rok a nebylo vykoupeno, nazývá se opuštěným z opuštěných až do třetího jubilejního roku. Kněží do něj nikdy nevstoupí, dokud ho nevykoupí někdo jiný.
ר"א אומר לא נכנסין ולא נותנין אלא נקראת שדה רטושין עד היובל השני הגיע היובל השני ולא נגאלה נקראת רטושי רטושין עד היובל השלישי לעולם אין הכהנים נכנסין לתוכה עד שיגאלנה אחר:
GEMARA: Jaký je důvod rabi Jehudy? Vyvozuje [slovo] „svatý“ – „svatý“ z [oddílu o tom], kdo světí dům:
גמ׳ מ"ט דרבי יהודה גמר קודש קודש ממקדיש בית
jako tam [jde to] za peníze, tak i zde za peníze.
מה להלן בדמים אף כאן בדמים
A rabi Šimon vyvozuje „svatý“ – „svatý“ z beránků [o svátku] Aceret: jako tam [je kněží dostávají] zdarma, tak i zde zdarma.
ור"ש גמר קודש קודש מכבשי עצרת מה להלן בחנם אף כאן בחנם
A ať i rabi Jehuda vyvodí z beránků [o svátku] Aceret! – Posvěcené věci pro údržbu Chrámu se posuzují
ורבי [יהודה] נמי ניליף מכבשי עצרת דנין קדשי בדק הבית
Originál: Arakhin 25b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.