Řeže se do masa! Raba řekl: Bylo to potřebné pouze ohledně přinesení nože přes veřejné prostranství.
מחתך בבשר הוא אמר רבה לא נצרכה להביא סכין דרך רשות הרבים
Arachin 7b ערכין
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1Otázka 1Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A co nás tím učí – že kvůli pochybnosti znesvěcujeme Šabat? To jsme již učili: Na koho se zřítila sutina, a je pochybné, zda tam je, či tam není, pochybné, zda je živ, či mrtev, pochybné, zda je to Kenaanec, či Izraelita – odklízí se nad ním hromada [sutin].
ומאי קמשמע לן דמספיקא מחללינן שבתא תנינא מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם ספק חי ספק מת ספק כנעני ספק ישראל מפקחין עליו את הגל
Mohl bys říci: tam je to proto, že má předpoklad života; ale zde, kde [plod] neměl předpoklad života už od počátku, řekl bych, že ne. [Proto] nás učí [opak].
מהו דתימא התם הוא דהוה ליה חזקה דחיותא אבל הכא דלא הוה ליה חזקה דחיותא מעיקרא אימא לא קמ"ל:
„Žena, která byla popravena“ atd. Proč? Jsou to přece věci, z nichž je zakázáno mít užitek! Rav řekl: [Jde o případ,] kdy řekla: „Dejte mé vlasy mé dceři.“ – Kdyby řekla: „Dejte mou ruku mé dceři“, cožpak bychom jí ji dali?
האשה שנהרגה וכו': ואמאי איסורי הנאה נינהו אמר רב באומרת תנו שערי לבתי אילו אמרה תנו ידי לבתי מי יהבינן לה
Rav řekl: [Jde] o paruku. Důvodem je, že řekla „dejte“; ale kdyby neřekla „dejte“, byla by [paruka] jejím tělem a byla by zakázána.
אמר רב בפאה נכרית טעמא דאמרה תנו הא לא אמרה תנו גופה הוא ומיתסר
Ale vždyť rabi Josi, syn rabi Chaniny, si to kladl jako otázku, neboť rabi Josi, syn rabi Chaniny, se ptal: Vlasy spravedlivých žen – jak je tomu?
והא מיבעיא ליה לר' יוסי בר' חנינא דבעי ר' יוסי בר' חנינא שער נשים צדקניות מהו
A Rava řekl: O paruku se neptal; ptal se rabi Josi, syn rabi Chaniny, o [paruku], která visí na kolíku.
ואמר רבא בפאה נכרית (לא) קמיבעיא ליה כי קמיבעיא ליה לר' יוסי בר' חנינא דתלי בסיכתא
Zde, kde je k ní připojena, důvodem je, že řekla „dejte“; ale kdyby neřekla „dejte“, byla by jejím tělem a byla by zakázána.
הכא דמחבר בה טעמא דאמרה תנו הא לא אמרה תנו גופה הוא ומיתסר:
Rav Nachmanovi bar Jicchakovi to bylo obtížné: Vždyť [mišna] to učí obdobně jako u zvířete – jako tam jde o jeho tělo, tak i zde jde o její tělo!
קשיא ליה לרב נחמן בר יצחק והא דומיא דבהמה קתני מה התם גופיה אף ה"נ גופיה
Nýbrž Rav Nachman řekl: Tuto (ženu) činí zakázanou její smrt, a toto (zvíře) činí zakázaným vynesení jeho rozsudku.
אלא א"ר נחמן זו מיתתה אוסרתה וזו גמר דינה אוסרתה
Levi učil [baraitu] v souladu s Ravem, Levi učil [baraitu] v souladu s Rav Nachmanem bar Jicchakem. Levi učil v souladu s Ravem: Žena, která je odváděna k popravě a řekla: „Dejte mé vlasy mé dceři“ – dají [je]; zemřela-li, nedají [je], protože z mrtvého je zakázáno mít užitek.
תני לוי כוותיה דרב תני לוי כוותיה דר"נ בר יצחק תני לוי כוותיה דרב האשה שיוצאה ליהרג ואמרה תנו שערי לבתי נותנין מתה אין נותנין מפני שהמת אסור בהנאה
To je samozřejmé! Nýbrž: [vlasy, které byly] proměněny, mrtvý [i tak činí] zakázanými k užitku.
פשיטא אלא שנויי המת אסור בהנאה
Baraita učí v souladu s Rav Nachmanem bar Jicchakem: Žena, která zemřela – z jejích vlasů je dovoleno mít užitek; zvíře, které bylo [soudně] usmrceno – je zakázáno z něj mít užitek. A jaký je rozdíl mezi tímto a tímto? Tuto činí zakázanou její smrt, a toto činí zakázaným vynesení jeho rozsudku.
תניא כוותיה דרב נחמן בר יצחק האשה שמתה נהנין בשערה בהמה שנהרגה אסורה בהנאה ומה הפרש בין זה לזה זו מיתתה אוסרתה וזו גמר דינה אוסרתה:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] „Všichni mohou zasvětit odhadní hodnotu“.
הדרן עלך הכל מעריכין:
MIŠNA: Odhaduje se nejméně jeden sela a nejvýše padesát sela. Jak? Dal jeden sela a zbohatl – nedává nic [dalšího]. [Dal] méně než sela a zbohatl – dává padesát sela.
מתני׳ אין נערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים סלע כיצד נתן סלע והעשיר אינו נותן כלום פחות מסלע והעשיר נותן חמשים סלע
Měl-li v ruce pět sela – rabi Meir říká: Dává jen jeden. A mudrci říkají: Dává všechny. Odhaduje se nejméně jeden sela a nejvýše padesát sela.
היו בידיו חמש סלעים ר"מ אומר אינו נותן אלא אחת וחכמים אומרים נותן את כולן אין נערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים סלע:
GEMARA: „Odhaduje se nejméně jeden sela“ – odkud to víme? Neboť je psáno: „Každý tvůj odhad bude podle šekelu svatyně“ (Lv 27,25) – žádné odhady, které zasvětíš, nebudou menší než jeden šekel.
גמ׳ אין נערכין פחות מסלע מנלן דכתיב (ויקרא כז, כה) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין משקל
„A nejvýše padesát sela“ – neboť je psáno: „padesát“.
ולא יתר על חמשים סלעים דכתיב חמשים:
„Měl-li v ruce pět“ atd. Jaký je důvod rabi Meira? Je psáno „padesát“ a je psáno „šekel“: buď padesát, nebo šekel.
היו בידיו חמשה כו': מ"ט דר"מ כתיב חמשים וכתיב שקל או חמשים או שקל
A mudrci? Ten [verš] přichází [učit], že žádné odhady, které zasvětíš, nebudou menší než šekel. Kde má [víc], verš praví: „podle toho, nač stačí ruka toho, kdo slíbil“ (Lv 27,8) – a jeho ruka na to stačí.
ורבנן ההוא לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותים משקל הוא דאתא היכא דאית ליה אמר קרא (ויקרא כז, ח) אשר תשיג יד הנודר והרי ידו משגת
A rabi Meir? Ten [verš] přichází [učit]: ruka toho, kdo slíbil, a nikoli ruka toho, za koho bylo slíbeno. A mudrci? Cožpak z toho samo nevyrozumíš, že kde jeho ruka stačí, vezme se od něj?
ור"מ ההוא יד הנודר ולא יד הנידר הוא דאתא ורבנן לאו ממילא שמעת מינה דהיכא דידו משגת שקול מיניה
Rav Ada bar Ahava řekl: Měl-li v ruce pět sela a řekl: „Beru na sebe svůj odhad“, a znovu řekl: „Beru na sebe svůj odhad“, a dal čtyři na druhý a jeden na první – splnil oba.
א"ר אדא בר אהבה היו בידיו חמש סלעים ואמר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי ונתן ארבע לשניה ואחד לראשונה יצא ידי שתיהן
Jaký je důvod? Pozdější věřitel, který předběhl a vymohl [dluh] – co vymohl, vymohl.
מ"ט ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה
V době, kdy dává na druhý, jsou [peníze] zastaveny pro první; v době, kdy dává na první, již nic nemá.
בעידנא דיהיב לשניה משעבד לראשונה בעידנא דיהיב לראשונה תו לית ליה
Originál: Arakhin 7b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.