Vždyť se přece datum jednoho nepodobá datu druhého! U prostého [dokumentu]: vládne-li král jeden rok, počítá se mu jeden rok, dva roky – počítají se mu dva; u svázaného: vládne-li jeden rok, počítají se mu dva, dva roky – počítají se mu tři.
והלא אינו דומה זמנו של זה לזמנו של זה פשוט מלך שנה מונין לו שנה שתים מונין לו שתים מקושר מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו ג'
A někdy si od něj půjčí peníze na svázaný dokument, mezitím se mu peníze naskytnou a splatí mu je. Řekne mu: Dej mi můj dokument! On mu řekne: Ztratil se mi; a napíše mu potvrzení o splacení.
וזימנין דיזיף מיניה זוזי במקושר ומיתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה וא"ל הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתב ליה תברא
A vyznal se snad Rabi ve svázaných dokumentech? Vždyť jistý svázaný dokument byl přinesen před Rabiho a Rabi řekl: Tento dokument je antedatován – [tj. má pozdější datum]. Řekl Zunin Rabimu: Takový je zvyk tohoto národa: vládne-li král jeden rok, počítají mu dva, dva roky – počítají mu tři.
ומי בקי רבי במקושר והא ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי ואמר רבי שטר מאוחר זה וא"ל זונין לרבי כך מנהגה של אומה זו מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו שלש
Odkud tato slova? Neboť mudrci učili: Nahoře se praví ‚stěna‘, ‚stěny‘ (Lv 14,37) – [to jsou] dvě; dole se praví ‚stěna‘, ‚stěny‘ (Lv 14,39) – [to jsou] dvě; zde jsou tedy čtyři.
מנא הני מילי דתנו רבנן למעלה אומר (ויקרא יד, לז) קיר קירות שתים למטה אומר קיר קירות שתים הרי כאן ארבע
Jistý svázaný dokument byl přinesen před Rabiho a Rabi řekl: Není v něm datum. Řekl rabi Šimon, syn Rabiho, Rabimu: Možná je ukryto mezi jeho uzly? Rozpáral ho a uviděl ho. Rabi se na něj pak nevraživě podíval. Řekl mu: Nenapsal jsem ho já, napsal ho rabi Jehuda Krejčí. Řekl mu: Zanech té pomluvy!
ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי ואמר רבי אין זמן בזה א"ל ר' שמעון ב"ר לרבי שמא בין קשריו מובלע פלייה וחזייה הדר חזא ביה רבי בבישות א"ל לאו אנא כתבתיה ר' יהודה חייטא כתביה א"ל כלך מלשון הרע הזה
Jindy seděl před ním a předčítal oddíl z knihy Žalmů. Řekl Rabi: Jak rovné je toto písmo! Řekl mu: Nenapsal jsem ho já, napsal ho Jehuda Krejčí. Řekl mu: Zanech té pomluvy!
זימנין הוה יתיב קמיה וקא פסיק סידרא בספר תהלים אמר רבי כמה מיושר כתב זה אמר ליה לאו אנא כתבתיה יהודה חייטא כתביה א"ל כלך מלשון הרע הזה
Tam je to v pořádku, tam šlo o pomluvu; ale jaká pomluva je zde? Kvůli [výroku]Rav Dimiho, neboť Rav Dimi, bratr Rav Safry, učil: Ať člověk nikdy nevypráví o dobrých vlastnostech svého bližního, protože z jeho dobrého [se dojde] k jeho špatnému.
בשלמא התם איכא לשון הרע אלא הכא מאי לשון הרע איכא משום דרב דימי דתני רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו
Řekl Rav Amram, řekl Rav: Tři přestupky jsou, od nichž není člověk ušetřen ani jediný den: hříšná myšlenka, [spoléhavé] upírání mysli na modlitbu a pomluva. Pomluva – napadlo by tě to?
אמר רב עמרם אמר רב שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע לשון הרע סלקא דעתך
Originál: Bava Batra 164b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.