Neposílají se peníze [na základě] plné moci, i když jsou na ní podepsáni svědci. A rabi Jochanan řekl: Jsou-li na ní podepsáni svědci, posílají se.
אין משלחין מעות בדיוקני ואפילו עדים חתומים עליה ורבי יוחנן אמר אם עדים חתומים עליה משלחין
Bava kama 104b בבא קמא
Řekli Šmuelovi: Jaká je náprava? Jako v tomto [případě]: Rabi Aba měl dlužné peníze u Rava Josefa bar Chamy. Řekl Ravu Safrovi: Až půjdeš [zpět], přines mi je. Když tam šel, řekl mu Raba, jeho syn: Napsal ti [rabi Aba] potvrzení „přijal jsem“? Řekl mu: Ne. Je-li tomu tak, jdi nejprve a ať ti napíše „přijal jsem“.
אמרי לשמואל מאי תקנתא כי הא דרבי אבא הוי מסיק זוזי בדרב יוסף בר חמא א"ל לרב ספרא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי כי אזל להתם אמר ליה רבא בריה מי כתב לך התקבלתי א"ל לא אי הכי זיל ברישא ויכתוב לך התקבלתי
Nakonec mu řekl: I kdyby ti napsal „přijal jsem“, nic by to neznamenalo. Snad než přijdeš, rabi Aba zemře a peníze připadnou sirotkům, a potvrzení rabi Aby by nic neznamenalo. Řekl mu: Jaká je tedy náprava? Jdi, ať ti je převede spolu s pozemkem, a přijď a napiš nám „přijal jsem“.
לסוף אמר ליה אי כתב לך נמי התקבלתי לאו כלום הוא דלמא אדאתית שכיב רבי אבא ונפלו זוזי קמי יתמי והתקבלתי דרבי אבא לאו כלום הוא א"ל ואלא מאי תקנתא זיל נקנינהו לך אגב ארעא ותא את כתוב לן התקבלתי
Jako tento [případ]: Rav Papa měl dlužných dvanáct tisíc zuzů v Bej Chozaj. Převedl je na Rava Šmuela bar Abu spolu s prahem svého domu. Když [ten] přišel, vyšel mu [Rav Papa] vstříc až do Tavachu.
כי הא דרב פפא הוה מסיק תריסר אלפי זוזי בי חוזאי אקנינהו ניהליה לרב שמואל בר אבא אגב אסיפא דביתיה כי אתא נפק לאפיה עד תואך:
„Dal-li mu jistinu“ atd. Tedy pětina je peněžní [pohledávka], a zemře-li [lupič], dědicové ji zaplatí.
נתן לו את הקרן וכו': אלמא חומש ממונא הוא ואם מיית משלמי ליה יורשין
A také jsme učili: Dal-li jistinu a přísahal o pětině, hle, přidává pětinu z pětiny. Tedy pětina je peněžní [pohledávka].
ותנן נמי נתן את הקרן ונשבע על החומש הרי מוסיף חומש על חומש אלמא חומשא ממונא הוא
A také se tak učí: Kdo uloupí svému bližnímu a přísahá mu [falešně] a zemře – dědicové platí jistinu i pětinu a jsou osvobozeni od oběti za provinění.
ותניא נמי הכי הגוזל את חבירו ונשבע לו ומת יורשין משלמים קרן וחומש ופטורין מן האשם
A dědicové jsou povinni platit pětinu [za čin] svého otce. A postavili proti tomu: Dále pravím: Kdy neplatí pětinu za loupež svého otce? Když nepřísahal ani on, ani jeho otec.
ויורשין בני שלומי חומשא דאבוהון הוו (אלמא חומש ממונא הוא ובעי שלומי יורשין) ורמינהו עדיין אני אומר אימתי אינו משלם חומש על גזל אביו בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו
[Přísahal-li] on, ale ne jeho otec; jeho otec, ale ne on; on i jeho otec – odkud [víme, že neplatí]? Verš praví: „co uloupil, nebo co vylákal“ (Lv 5,23) – a on neuloupil a nevylákal.
הוא ולא אביו אביו ולא הוא הוא ואביו מנין ת"ל (ויקרא ה, כג) אשר גזל ואשר עשק והוא לא גזל ולא עשק
Řekl Rav Nachman: To není obtíž: zde, když [otec] se přiznal; zde, když se nepřiznal.
אמר רב נחמן לא קשיא כאן שהודה כאן שלא הודה
Nepřiznal-li se, nezaplatí ani jistinu! A kdybys řekl, že tomu tak skutečně je, že [ji] nezaplatí – vždyť z toho, že se zabývá pětinou, plyne, že jistinu platí!
אי לא הודה קרן נמי לא משלם וכי תימא הכי נמי דלא משלם והא מדקא מהדר אחומש למימרא דקרן משלם
A dále se učí: Dále pravím: Kdy platí jistinu za loupež svého otce? Když přísahal on i jeho otec. [Přísahal-li] jeho otec, ale ne on; on, ale ne jeho otec; ani on, ani jeho otec – odkud [víme, že platí]? Verš praví: „loupež a vylákání, ztracenou věc a úschovu“ – je tu výklad [„ješ talmud“].
ועוד תניא ועדיין אני אומר אימתי הוא משלם קרן על גזל אביו בזמן שנשבע הוא ואביו אביו ולא הוא הוא ולא אביו לא הוא ולא אביו מנין ת"ל גזילה ועושק אבידה ופקדון יש תלמוד
A seděl Rav Huna a pronášel tuto nauku. Řekl mu Raba, jeho syn: Říká pán „ješ talmud“ [je tu výklad], nebo říká pán „ještalmu“ [ať jsou zaplaceny]? Řekl mu: Říkám „ješ talmud“ a odvozuji to z rozšiřujícího výkladu veršů.
ויתיב רב הונא וקאמר להא שמעתא א"ל רבה בריה יש תלמוד קאמר מר או ישתלמו קאמר מר א"ל יש תלמוד קאמינא ומריבויא דקראי אמרי
Co tedy [znamená] „nepřiznal se“? Nepřiznal se jeho otec, ale přiznal se jeho syn.
אלא מאי לא הודה לא הודה אביו והודה בנו
Ať je tedy jeho syn povinen [platit] pětinu za vlastní přísahu! Říkají: [Jde o případ], kdy uloupená věc již neexistuje. Jestliže uloupená věc již neexistuje, nezaplatí ani jistinu! Je to nutné jen v případě, že je tu ručení [majetkem].
ונחייב בנו חומש אשבועה דידיה אמרי בשאין גזילה קיימת אי בשאין גזילה קיימת אפילו קרן נמי לא משלם לא צריכא דאיכא אחריות
A když je tu ručení majetkem, co z toho? Je to ústní půjčka, a ústní půjčku nelze vymáhat ani od dědiců, ani od kupců!
וכי איכא אחריות נכסים מאי הוי מלוה על פה היא ומלוה על פה אינו גובה לא מן היורשין ולא מן הלקוחות
Říkají:
אמרי
Originál: Bava Kamma 104b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.