obecně [za] jámu ve vlastním prostoru je osvobozen, a zde je to jiné, protože [majitel zvířete] říká: Není ve tvé moci přiblížit své plody k veřejnému prostranství a zavázat [tím] mé býky.
A Šmuel ti řekne: obecně [za] jámu ve vlastním prostoru je povinen; neboť u jámy lze pochopitelně říci, že [na ni] nepomyslel, ale u plodů lze snad říci, že [na ně] nepomyslel? Vždyť je vidí!
ושמואל אמר בעלמא בור ברשותו חייב דבשלמא בור איכא למימר לאו אדעתיה אלא פירות מי איכא למימר לאו אדעתיה הא חזי להו
Řekněme, že [otázka zvířete], které se otáčí, je sporem tanaitů, neboť se učí: Snědlo-li [něco] uprostřed náměstí, platí to, z čeho mělo prospěch; po stranách náměstí, platí to, co poškodilo – to jsou slova rabiho Meira a rabiho Jehudy. Rabi Josi a rabi Elazar říkají: Jeho způsobem není jíst, nýbrž chodit.
לימא מחזרת תנאי היא דתניא אכלה מתוך הרחבה משלמת מה שנהנית מצידי הרחבה משלמת מה שהזיקה דברי ר"מ ורבי יהודה רבי יוסי ור"א אומרים אין דרכה לאכול אלא להלך
Rabi Josi – to je [totéž co] první tana! Nýbrž rozdíl mezi nimi je o [zvířeti], které se otáčí: první tana se domnívá, že i když se otáčí, platí to, z čeho mělo prospěch, a rabi Josi se domnívá, že platí to, co poškodilo.
ר' יוסי היינו תנא קמא אלא מחזרת איכא בינייהו ת"ק סבר מחזרת נמי משלם מה שנהנית ורבי יוסי סבר משלמת מה שהזיקה
Ne; o [zvířeti], které se otáčí, se všichni [drží] buď Rava, nebo Šmuela, a zde se liší o [slovech] „a spase na poli jiného“ (Ex 22,4): jeden mistr se domnívá: „na poli jiného“, a ne ve veřejném prostranství; a druhý mistr se domnívá: „na poli jiného“, a ne v prostoru škůdce.
לא דכולי עלמא מחזרת אי כרב אי כשמואל והכא בביער בשדה אחר קא מיפלגי מר סבר (שמות כב, ד) ובער בשדה אחר ולא ברה"ר ומר סבר ובער בשדה אחר ולא ברשות המזיק
MIŠNA: Pes a kůzle, kteří skočili ze střechy a rozbili nádoby – [majitel] platí plnou škodu, protože jsou mu'ad. Pes, který vzal placku a šel ke stohu, snědl placku a zapálil stoh – za placku platí plnou škodu a za stoh platí polovinu škody.
מתני׳ הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלם נזק שלם מפני שהן מועדין הכלב שנטל חררה והלך לגדיש אכל החררה והדליק הגדיש על החררה משלם נזק שלם ועל הגדיש משלם חצי נזק:
Učí se také tak: Pes a kůzle, kteří skočili ze střechy a rozbili nádoby – platí plnou škodu; spadli-li, jsou osvobozeni. To je v pořádku podle toho, kdo říká: začal-li nedbalostí a skončil nehodou, je osvobozen; ale podle toho, kdo říká „je povinen“, co lze říci?
תניא נמי הכי הכלב והגדי שקפצו מראש הגג ושברו את הכלים משלם נזק שלם נפלו פטורין הניחא למ"ד תחלתו בפשיעה וסופו באונס פטור אלא למ"ד חייב מאי איכא למימר
Řekl Rav Zevid jménem Ravy: Někdy je povinen, i když spadli. Najdeš to u vratké zdi. – Co to je? Že měl pomyslet, že [zvíře] spadne s cihlami. – Nakonec však nespadlo s cihlami, nýbrž spadla [zvířata sama]; je to začátek nedbalostí a konec nehodou! – Ne, je to potřebné u úzké zdi.
אמר רב זביד משמיה דרבא פעמים שאפילו נפלו נמי חייב משכחת לה בכותל רעוע מאי ניהו דאבעי ליה לאסוקי דעתא דנפיל ארחי סוף סוף לא נפל ארחי ונפול אינהו תחלתו בפשיעה וסופו באונס הוא לא צריכא בכותל צר
Rabíni učili: Pes a kůzle, kteří přeskočili zdola nahoru, jsou osvobozeni; shora dolů, jsou povinni. Člověk a kohout, kteří přeskočili, ať shora dolů, ať zdola nahoru, jsou povinni.
תנו רבנן הכלב והגדי שדלגו ממטה למעלה פטורין מלמעלה למטה חייבין אדם ותרנגול שדלגו בין מלמעלה למטה בין מלמטה למעלה חייבין
Originál: Bava Kamma 21b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.