nosil černé boty a stál na tržišti v Nehardei. Našli ho lidé z domu exilarchy a řekli mu: Proč tyto boty? Řekl jim: Protože truchlím nad Jeruzalémem. Řekli mu: Ty jsi tak významný, abys truchlil nad Jeruzalémem? Domnívali se, že je to pýcha, přivedli ho a uvěznili.
הוה סיים מסאני אוכמי וקאי בשוקא דנהרדעא אשכחוהו דבי ריש גלותא וא"ל מאי שנא הני מסאני אמר להו דקא מאבילנא אירושלים אמרו ליה את חשיבת לאיתאבולי אירושלים סבור יוהרא הוה אתיוה וחבשוה
Řekl jim: Kdo pokácí mladou palmu, co platí? Řekli mu: Platí hodnotu mladé palmy. [Řekl jim:] Ale vždyť by z ní byly datle! Řekli mu: Platí hodnotu datlí. Řekl jim: Ale vždyť mu nevzal datle!
אמר להו האי מאן דקץ כופרא מאי משלם אמרו ליה משלם דמי כופרא והא הוו תמרי א"ל משלם דמי תמרי אמר להו והא לאו תמרי שקל מיניה
Řekli mu: Řekni nám ty. Řekl jim: V šedesáti. Řekli mu: Kdo říká jako ty? Řekl jim: Hle, Šmuel žije a jeho soudní dvůr trvá. Poslali [otázku] před Šmuela. Řekl jim: Dobře vám říká: v šedesáti. A propustili ho.
אמרו ליה אימא לן את אמר להו בששים אמרו ליה מאן אמר כוותיך אמר להו הא שמואל חי ובית דינו קיים שדרו קמיה דשמואל אמר להו שפיר קאמר לכו בששים ושבקוהו:
Rabi Šimon říká: Snědla-li zralé plody atd.: Z jakého důvodu? To, co řekl Milosrdný: „a spásá na poli jiného“ (Ex 22,4), učí, že se odhaduje vzhledem k poli; to platí o věci, která pole potřebuje. Tyto [plody], protože pole již nepotřebují, je třeba zaplatit tak, jak jsou.
ר"ש אומר אכלה פירות גמורים כו': מ"ט הא דאמר רחמנא (שמות כב, ד) ובער בשדה אחר מלמד ששמין על גב השדה ה"מ מידי דצריך לשדה הני כיון דלא צריכי לשדה בעינייהו בעי שלומי
Rav soudil podle rabi Meira, neboť se učilo: [Manžel] napsal [listinu o prodeji pole] prvnímu [kupci] a ona [manželka] ji pro něj nepodepsala; [napsal] druhému a ona ji pro něj podepsala – ztratila [nárok na pole ze] své ketuby, to jsou slova rabi Meira. Rabi Jehuda říká: Může říci: Udělala jsem to pro potěšení svého manžela; co vy máte proti mně?
דן רב כר"מ דתניא כתב לראשון ולא חתמה לו לשני וחתמה לו אבדה כתובתה דברי ר"מ רבי יהודה אומר יכולה היא שתאמר נחת רוח עשיתי לבעלי אתם מה לכם עלי
A rozhodl halachu podle rabi Šimona, jak jsme se učili: Rabi Šimon říká: Snědla-li zralé plody, platí zralé plody: jednu seu-li, seu; dvě sey-li, dvě sey.
ופסק הלכתא כר"ש כי הא דתנן ר"ש אומר אכלה פירות גמורין משלמת פירות גמורין אם סאה סאה אם סאתים סאתים:
MIŠNA: Kdo navrší stoh na poli svého bližního bez svolení, a dobytek majitele pole jej sežere, [majitel pole] je osvobozen. A utrpí-li [dobytek] od něj škodu, je majitel stohu povinen [platit]. A navršil-li stoh se svolením majitele pole, je [majitel pole] povinen.
מתני׳ המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל השדה פטור ואם הוזקה בהן בעל הגדיש חייב ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב:
GEMARA: Řekneme snad, že jsme se [mišnu] učili ne podle Rabiho? Neboť podle Rabiho – vždyť on říká: [Není povinen], dokud majitel domu nepřijme povinnost hlídat! Řekl Rav Papa: Zde se zabýváme hlídačem humen, neboť jakmile mu řekl: Vejdi a navrš, [znamená to]: Vejdi a já ti budu hlídat.
גמ׳ לימא תנן דלא כרבי דאי כרבי האמר עד שיקבל עליו בעל הבית לשמור אמר רב פפא הכא בנטר בי דרי עסקינן דכיון דא"ל עייל וגדוש עייל ואנטר לך הוא:
MIŠNA: Kdo pošle oheň po hluchoněmém, duševně nesvéprávném či nezletilém, je osvobozen podle lidských soudů, ale povinen podle soudů Nebes. Poslal-li jej po svéprávném, je ten svéprávný povinen.
מתני׳ השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים שלח ביד פקח הפקח חייב
Jeden přinesl oheň a druhý přinesl dřevo – ten, kdo přinesl dřevo, je povinen. Jeden přinesl dřevo a druhý přinesl oheň – ten, kdo přinesl oheň, je povinen.
אחד הביא את האור ואחד הביא את העצים המביא את העצים חייב אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור המביא את האור חייב
GEMARA: Řekl Reš Lakiš jménem Chizkiji: Učili to jen tehdy, když mu předal uhlík a [hluchoněmý] jej rozdmýchal; avšak předal-li mu plamen, je povinen. Z jakého důvodu? Jeho činy to způsobily.
גמ׳ אמר ר"ל משמיה דחזקיה לא שנו אלא שמסר לו גחלת וליבה אבל מסר לו שלהבת חייב מ"ט מעשיו קא גרמו לו
A rabi Jochanan řekl: I když mu předal plamen, je osvobozen. Z jakého důvodu? Způsobilo to manipulování hluchoněmého; a není povinen, dokud mu nepředá suché třísky,
ורבי יוחנן אמר אפילו מסר לו שלהבת פטור מ"ט צבתא דחרש גרמה לו ולא מחייב עד שימסור לו גווזא
Originál: Bava Kamma 59b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.