přesto jelikož mu [věc] tímto převádí, je to prodej.
אפילו הכי כיון דקא מקני ליה בהכי הויא מכירה:
Bava kama 71a בבא קמא
Struktura debaty:Otázka 4Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
[Jestliže] ukradl a porazil na Den smíření atd. Namítli: Proč? Dejme tomu, že trest smrti tu není, ale bičování tu přece je; a platí pro nás, že [nikdo] není bičován a [zároveň] neplatí.
גנב וטבח ביום הכפורים וכו': אמרי אמאי נהי דקטלא ליכא מלקות מיהא איכא וקי"ל דאינו לוקה ומשלם
Odpovídají: Kdo je [autorem] tohoto? Je to rabi Meir, který říká: Je bičován a platí.
אמרי הא מני ר"מ היא דאמר לוקה ומשלם
Je-li to rabi Meir, [pak by měl platit], i když porazil o Šabatu! A řekneš-li: [Princip] je bičován a platí zastává, [princip] zemře a platí nezastává –
אי ר"מ אפילו טבח בשבת וכי תימא לוקה ומשלם אית ליה מת ומשלם לית ליה
copak ne? Vždyť bylo učeno: [Jestliže] ukradl a porazil o Šabatu, ukradl a porazil k modloslužbě, ukradl býka odsouzeného k ukamenování a porazil ho, platí čtyřnásobnou a pětinásobnou náhradu – to jsou slova rabiho Meira; a mudrci osvobozují.
ולא והתניא גנב וטבח בשבת גנב וטבח לע"ז גנב שור הנסקל וטבחו משלם ארבעה וחמשה דברי ר"מ וחכמים פוטרין
Odpovídají: Ten [výrok] vynech, neboť k němu bylo řečeno: Rabi Jaakov řekl jménem rabiho Jochanana – a někteří říkají: Rabi Jirmeja řekl jménem rabiho Šimona ben Lakiše; rabi Avin a rabi Ila a celá družina říkají jménem rabiho Jochanana: [Jde o případ], kdy porazil prostřednictvím druhého.
אמרי בר מינה דההיא דהא אתמר עלה א"ר יעקב א"ר יוחנן ואמרי לה א"ר ירמיה אמר רבי שמעון בן לקיש רבי אבין ורבי אלעא וכל חבורתא משמיה דרבי יוחנן אמרי בטובח ע"י אחר
Ale copak [je možné, že] tento hřeší a onen je zavázán?
וכי זה חוטא וזה מתחייב
Rava řekl: Zde je tomu jinak, neboť verš říká: „a porazí ho nebo prodá“ (Ex 21,37) – jako prodej [se děje] prostřednictvím druhého, tak i poražení prostřednictvím druhého.
אמר רבא שאני הכא דאמר קרא (שמות כא, לז) וטבחו ומכרו מה מכירה ע"י אחר אף טביחה ע"י אחר
Ve škole rabiho Jišmaela se učilo: „nebo“ – [to slovo] zahrnuje zástupce. Ve škole Chizkijova se učilo: „místo“ – zahrnuje zástupce.
דבי ר' ישמעאל תנא או לרבות את השליח דבי חזקיה תנא תחת לרבות את השליח
Mar Zutra to napadl: Copak existuje něco, za co by, kdyby to učinil on sám, nebyl zavázán, a učiní-li to zástupce, je zavázán?
מתקיף לה מר זוטרא מי איכא מידי דאילו עביד איהו לא מיחייב ועביד שליח ומיחייב
Rav Aši mu odpověděl: Tam [v případě Šabatu] to není proto, že by nebyl zavázán, nýbrž protože podléhá přísnějšímu [trestu].
א"ל רב אשי התם לאו משום דלא מיחייב הוא אלא דקם ליה בדרבה מיניה
A jestliže [jde o případ], kdy porazil prostřednictvím druhého, jaký je důvod rabínů, kteří osvobozují?
ואי בטובח על ידי אחר מ"ט דרבנן דפטרי
Odpovídají: Kdo jsou ti mudrci? Rabi Šimon, který říká: Porážka, která není způsobilá, se porážkou nenazývá.
אמרי מאן חכמים ר"ש דאמר שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה
Namítli: Pochopitelně [porážka] k modloslužbě a [porážka] býka odsouzeného k ukamenování je porážkou nezpůsobilou. Ale [porážka] o Šabatu je porážkou způsobilou, neboť jsme se učili: Kdo poráží o Šabatu a na Den smíření, ačkoli se provinil svým životem, je jeho porážka platná.
אמרי בשלמא ע"ז ושור הנסקל שחיטה שאינה ראויה היא אלא שבת שחיטה ראויה היא דתנן השוחט בשבת וביום הכפורים אע"פ שמתחייב בנפשו שחיטתו כשירה
Odpovídají: Zastává [názor] rabiho Jochanana Sandláře.
אמרי סבר לה כרבי יוחנן הסנדלר
Neboť jsme se učili: Kdo vaří o Šabatu neúmyslně, [to jídlo] se smí jíst; úmyslně, nesmí se jíst – to jsou slova rabiho Meira. Rabi Jehuda říká: Neúmyslně – smí se jíst po skončení Šabatu; úmyslně – nesmí se jíst nikdy.
דתנן המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי ר"מ רבי יהודה אומר בשוגג יאכל במוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית
Rabi Jochanan Sandlář říká: Neúmyslně – smí se jíst po skončení Šabatu, jiní [to smějí jíst], ale ne on; úmyslně – nesmí se jíst nikdy, ani on, ani jiní.
רבי יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים
Jaký je důvod rabiho Jochanana Sandláře? Jak vykládal rabi Chija u vchodu do domu knížete: „Zachovávejte Šabat, neboť je vám svatý“ (Ex 31,14) – jako svaté je zakázáno jíst, tak i výsledky [práce o] Šabatu je zakázáno jíst.
מ"ט דר' יוחנן הסנדלר כדדריש רבי חייא אפיתחא דבי נשיאה (שמות לא, יד) ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מה קדש אסור באכילה אף מעשה שבת אסורין באכילה
Nebo [snad]: jako ze svatého je zakázán užitek, tak i z výsledků [práce o] Šabatu je zakázán užitek? Proto verš praví: „vám“ – budiž vaše.
אי מה קדש אסור בהנאה אף מעשה שבת אסור בהנאה ת"ל לכם שלכם יהא
Mohl bych [myslet], že i neúmyslně? Proto verš praví: „Kdo ho znesvětí, bude jistě usmrcen“ (Ex 31,14) – o úmyslném jsem ti řekl, ne o neúmyslném.
יכול אפילו בשוגג ת"ל (שמות לא, יד) מחלליה מות יומת במזיד אמרתי לך ולא בשוגג
Rav Acha a Ravina se o tom přou. Jeden říká: [Zákaz] výsledků [práce o] Šabatu je z Tóry; a druhý říká: [Zákaz] výsledků [práce o] Šabatu je rabínský.
פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר מעשה שבת דאורייתא וחד אמר מעשה שבת דרבנן
Ten, kdo říká, že z Tóry – jak jsme řekli. A ten, kdo říká, že rabínský – verš praví: „je svatý“ – on je svatý, ale jeho výsledky nejsou svaté.
מ"ד דאורייתא כדאמרן ומ"ד דרבנן אמר קרא קדש הוא הוא קדש ואין מעשיו קדש
Pochopitelně podle toho, kdo říká, že z Tóry, proto
בשלמא למ"ד דאוריית' אמטו
Originál: Bava Kamma 71a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.