Odpověděl mu: Tóra přisoudila otci jen zisk z jejího mládí. Namítl mu: Kdo zraní hebrejského otroka, je povinen [platit] za všechny [věci] kromě ušlého výdělku, je-li [otrok] jeho. [Tak i u dcery by měl otec dostat ušlý výdělek.]Abaje řekl: Rav souhlasí ohledně ušlého výdělku, neboť práce jejích rukou až do doby dospělosti patří jejímu otci.
אמר ליה לא זכתה התורה לאב אלא שבח נעורים בלבד איתיביה החובל בעבד עברי חייב בכולן חוץ מן השבת בזמן שהוא שלו אמר אביי מודה רב בשבת דמעשה ידיה עד שעת בגרות דאבוה הוי
Namítl mu: Kdo zraní svého dospělého syna, ať mu [to] dá hned; [kdo zraní] svého nezletilého syna, ať mu z toho udělá trvalý majetek. Kdo zraní svou nezletilou dceru, je osvobozen; a nejen to, ale když ji zraní jiní, jsou povinni dát [náhradu] jejímu otci. – I to [se týká] ušlého výdělku.
איתיביה החובל בבנו גדול יתן לו מיד בבנו קטן יעשה לו סגולה החובל בבתו קטנה פטור ולא עוד אלא אחרים שחבלו בה חייבין ליתן לאביה ה"נ בשבת:
A [kdo zraní] svého dospělého syna, ať mu [to] dá hned? A namítni proti tomu: Kdo zraní syny a dcery jiných – dospělým ať to dá hned, nezletilým ať z toho udělá trvalý majetek; [kdo zraní] své vlastní syny a dcery, je osvobozen.
ובבנו גדול יתן לו מיד ורמינהו החובל בבניו ובבנותיו של אחרים גדולים יתן להם מיד קטנים יעשה להם סגולה בבניו ובבנותיו שלו פטור
Jak jsi vyložil první [baraitu]? [Že jde o případ], kdy se neživí u jeho stolu. Pokud tak, řekni závěr: Kdo zraní svou nezletilou dceru, je osvobozen; a nejen to, ale když ji zraní jiní, jsou povinni dát [náhradu] jejímu otci. – Měli by to přece dát jí, protože potřebuje obživu!
במאי אוקימתא לקמייתא בשאין סמוכין על שלחנו אי הכי אימא סיפא החובל בבתו הקטנה פטור ולא עוד אלא אחרים שחבלו בה חייבין ליתן לאביה לדידה בעי למיתב לה דבעיא מזוני
A i podle toho, kdo říká, že pán může otroku říci: Pracuj pro mne, a já tě nebudu živit – to platí [jen] u kenaanského otroka, jemuž řekne: Dělej práci celý den a večer jdi žebrat a jez. Ale u hebrejského otroka, o němž je psáno: „Protože se mu u tebe vede dobře“ (Dt 15,16) – „u tebe“ v jídle, „u tebe“ v pití – tím spíše u jeho dcery!
ואפי' למ"ד יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך הני מילי בעבד כנעני דאמר ליה עביד עבידתא כולי יומא ולאורתא זיל סחר ואכול אבל עבד עברי דכתיב (דברים טו, טז) כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה לא כל שכן בתו
Jak jsi vyložil druhou [baraitu]? [Že jde o případ], kdy se živí u jeho stolu. [Pak] dospělým ať to dá hned, nezletilým ať z toho udělá trvalý majetek? Proč? Má to dát jejich otci!
במאי אוקימתא לבתרייתא בסמוכין על שלחנו גדולים יתן להם מיד קטנים יעשה להם סגולה אמאי לאביהם בעי למיתבי
Ale nález jim přichází odjinud, a [přesto] mu na něm záleží! – Odpovídají: Na zisku, který jim přichází odjinud a s nímž nemají tělesnou bolest, mu záleží; ale na [náhradě za] zranění, s nímž mají tělesnou bolest, přestože jim přichází odjinud, mu nezáleží.
Ale tam [u dcery], kde má tělesnou bolest a přichází jí to odjinud, mu [přesto] záleží, neboť učí: a nejen to, ale když ji zraní jiní, jsou povinni dát [náhradu] jejímu otci!
והא התם דאית לה צערא דגופא ומעלמא קאתי לה וקא קפיד דקתני ולא עוד אלא (אפילו) אחרים שחבלו בה חייבין ליתן לאביה
Odpovídají: Tam jde o muže, který je na [svůj majetek] přísný, neboť [děti] se neživí u jeho stolu – záleží mu i na věci, která jim přichází odjinud. Zde, kde nejde o muže přísného, neboť se živí u jeho stolu, mu záleží na věci, o kterou přichází; na věci, která jim přichází odjinud, mu nezáleží.
אמרי התם דגברא קפדנא הוא דהא אין סמוכין על שלחנו אפילו במידי דאתי להו מעלמא קפיד הכא דלאו גברא קפדנא הוא דהא סמוכין על שלחנו כי קא קפיד במידי דקא חסר ליה במידי דאתי להו מעלמא לא קפיד
Zhmoždění, to tě napadá? Ani rabi Elazar se netázal [na nic jiného] než na zranění,
פציעה ס"ד אפילו רבי אלעזר לא קמיבעיא ליה אלא חבלה
Originál: Bava Kamma 87b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.