a kotel ji spálil, dá mu cenu jeho vlny. Cenu jeho vlny – ano; cenu jeho vlny i zhodnocení – ne. Nejde snad o případ, kdy ji spálil poté, co [vlna] padla [do barvy], kdy je zhodnocení? A vyvoď z toho, že řemeslník nabývá zhodnocením nádoby.
והקדיחו יורה נותן לו דמי צמרו דמי צמרו אין דמי צמרו ושבחו לא לאו שהקדיחו לאחר נפילה דאיכא שבחא ושמע מינה אומן קונה בשבח כלי
Řekl Šmuel: Čím se zde zabýváme? Například kdy ji spálil ve chvíli, kdy [vlna] padla, kdy není zhodnocení. Ale spálil-li ji poté, co padla, jak to je? Dá mu cenu jeho vlny i zhodnocení. Řekněme tedy, že Šmuel nezastává [názor]Rava Asiho?
אמר שמואל הכא במאי עסקינן כגון שהקדיחו בשעת נפילה דליכא שבחא אבל הקדיחו לאחר נפילה מאי נותן לו דמי צמרו ושבחו לימא שמואל לית ליה דרב אסי
Pojď a slyš: Kdo dá svůj plášť řemeslníkovi – dokončil-li jej a oznámil mu [to], i kdyby [nezaplatil] odtud po deset dní, nepřestupuje kvůli „nenecháš přes noc“ (Lv 19,13). Dal-li mu jej v poledne, jakmile nad ním zapadne slunce, přestupuje kvůli „nenecháš přes noc“.
תא שמע הנותן טליתו לאומן גמרו והודיעו אפילו מכאן ועד עשרה ימים אינו עובר עליו משום (ויקרא יט, יג) לא תלין נתנה לו בחצי היום כיון ששקעה עליו החמה עובר עליו משום בל תלין
Nakonec – k čemu mu jej dal? Ke změkčení. Jakmile jej změkčil, to je zhodnocení! Je to nutné jen v případě, že jej najal za [jednotlivé] tahy: tah za mincí, což je nájem.
סוף סוף למאי יהבה נהליה לרכוכי כיון דרככיה היינו שבחא לא צריכא דאגריה לביטשי ביטשא ביטשא במעתא דהיינו שכירות
A podle toho, co nás napadlo na začátku, že ho nenajal za tahy, to podporuje Rava Šešeta. Neboť se Rava Šešeta tázali: [Kdo zadá] úkolovou práci, přestupuje kvůli „nenecháš přes noc“, nebo nepřestupuje? A Rav Šešet jim řekl: Přestupuje.
ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא דלא אגריה לביטשי מסייע ליה לרב ששת דבעו מיניה מרב ששת קבלנות עובר עליו משום בל תלין או אינו עובר ואמר להו רב ששת עובר
Řekněme, že je to jako [spor] tanaitů: [Řekla-li žena:] Udělej mi náramky, náušnice a prsteny a zasnoubím se ti – jakmile je udělal, je zasnoubena – slova rabi Meira. A mudrci říkají: Není zasnoubena, dokud se jí do ruky nedostanou peníze.
לימא כתנאי עשה לי שירים נזמין וטבעות ואקדש לך כיון שעשאן מקודשת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אינה מקודשת עד שיגיע ממון לידה
Jaké peníze? Řekneš-li tytéž peníze, plyne z toho, že rabi Meir zastává, že tytéž peníze ne? Čím by se tedy zasnoubila? Nýbrž je zřejmé: jaké peníze? Jiné peníze.
מאי ממון אילימא אותו ממון מכלל דר"מ סבר אותו ממון לא אלא במאי מקדשא אלא פשיטא מאי ממון ממון אחר
Nepřou se snad o to, zda řemeslník nabývá zhodnocením nádoby? Rabi Meir zastává, že řemeslník nabývá zhodnocením nádoby, a rabíni zastávají, že řemeslník nenabývá zhodnocením nádoby.
מאי לאו באומן קונה בשבח כלי קמיפלגי דר"מ סבר אומן קונה בשבח כלי ורבנן סברי אין אומן קונה בשבח כלי
A chceš-li, řekni: Podle všech mzda vzniká od začátku do konce, a zde se přou o [případ], kdy kdo zasnoubí půjčkou: rabi Meir zastává, že ta, kterou kdo zasnoubí půjčkou, je zasnoubena, a rabíni zastávají, že ta, kterou kdo zasnoubí půjčkou, není zasnoubena.
ואי בעית אימא דכולי עלמא ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף והכא במקדש במלוה קמיפלגי דרבי מאיר סבר המקדש במלוה מקודשת ורבנן סברי המקדש במלוה אינה מקודשת
Originál: Bava Kamma 99a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.