A ta, která učí ‚ať se obětují‘, je [podle] rabiho Šimona, který říká: Svaté oběti se uvádějí do stavu nezpůsobilosti.
והא דתאני יקריבו רבי שמעון היא דאמר מביאין קדשים לבית הפסול
Bechorot 61a בכורות
A ta, která učí ‚ať zemřou‘, je [podle] rabiho Jehudy, který říká: Omyl při desátku je výměnou; rabi Jehuda je toho názoru, že výměna desátku se nechá zemřít.
והא דתני ימותו ר' יהודה היא דאמר טעות מעשר תמורה הויא קסבר ר' יהודה תמורת מעשר מתה
Ale je rabi Jehuda toho názoru, že výměna desátku se nechá zemřít? Vždyť jsme se učili: Jménem rabiho Meira řekli: Kdyby to byla výměna, nebyla by obětována – z toho plyne, že rabi Jehuda zastává, že se obětuje!
וקסבר ר' יהודה תמורת מעשר מתה והתנן אמרו משום ר"מ אילו היה תמורה לא היה קרב מכלל דרבי יהודה סבר קרב
A kdybys řekl, [že to rabi Jehuda řekl] podle toho, co zastává rabi Meir – vždyť se učí: Mezi jedenáctým a pokojnou obětí není rozdílu, kromě toho, že tato působí svatost k obětování [u výměny] a ono nepůsobí svatost k obětování – slova rabiho Jehudy. Svatost k obětování [u jiného] nepůsobí, ale samo se obětuje!
וכי תימא ר"מ למאי דסבירא ליה קאמר והתניא אין בין אחד עשר לשלמים אלא שזה עושה קדושה ליקרב וזה אין עושה קדושה ליקרב דברי ר' יהודה קדוש ליקרב הוא דלא הוא עביד הא איהו גופיה קריב
A dále se učí: „Je-li ze skotu“ (Lv 3,1) – zahrnuje jedenácté [mezi] pokojné oběti.
ועוד דתניא (ויקרא ג, א) אם מן הבקר לרבות אחד עשר לשלמים
Mohl bych [myslet], že zahrnuji i deváté? Řekl jsi: Posvěcuje snad svatost [zvíře] před sebou, nebo [zvíře] po sobě? Řekni: posvěcuje [zvíře] po sobě.
יכול שאני מרבה אף התשיעי אמרת וכי הקדש לפניו מקדש או לאחריו מקדש הוי אומר לאחריו מקדש
Anonymní [výklad v] Sifra je [podle] koho? Podle rabiho Jehudy; a učí: „ze skotu“ – zahrnuje jedenácté [mezi] pokojné oběti.
סתם סיפרא מני רבי יהודה וקתני מן הבקר לרבות אחד עשר לשלמים
Spíše to rabi Šimon, syn rabiho Aby, vyložil před rabim Jochananem: Jde o desátek v této době [kdy Chrám nestojí], a [nechají se zemřít] kvůli [nebezpečí] přestupku.
אלא תרגמה ר' שמעון ברבי אבא קמיה דר' יוחנן במעשר בזמן הזה עסקינן ומשום תקלה
Jestliže tak, proč právě dvě? I jedno! – Říká to [stylem] ‚netřeba říkat‘: Netřeba říkat [o] jednom, kde nemá velkou ztrátu; ale u dvou, jelikož je ztráta velká, [mohl bys říct], ať je ponechá, dokud na nich nevznikne vada, a ať je sní; učí nás [jinak].
אי הכי מאי איריא תרי אפילו חד נמי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא חד דלית ליה פסידא אבל תרי כיון דנפישי פסידא לישהינהו עד דניפול בהו מומא וליכלינהו קמ"ל
Bylo řečeno: Kdo řekne svému zmocněnci: Jdi a desátkuj za mne – Rav Papi řekl jménem Ravy: Nazval-li deváté desátým, je svaté; jedenácté desátým, není svaté. A Rav Papa řekl: I nazval-li deváté desátým, není svaté, neboť mu [majitel] řekne: Poslal jsem tě, abys napravil, a ne abys kazil.
איתמר האומר לשלוחו צא ועשר עלי רב פפי משמיה דרבא אמר קרא לתשיעי עשירי קדוש ולאחד עשר עשירי אינו קדוש ורב פפא אמר אפילו קרא לתשיעי עשירי אינו קדוש דאמר ליה לתקוני שדרתיך ולא לעוותי
A v čem se to liší od toho, co jsme se učili: Kdo řekne svému zmocněnci: Jdi a odděl trumu – odděluje trumu podle úmyslu majitele.
ומאי שנא מהא דתנן האומר לשלוחו צא ותרום תורם כדעת בעל הבית
Nezná-li úmysl majitele, odděluje trumu průměrně – jednu padesátinu. Ubral-li deset nebo přidal deset, jeho truma je platnou trumou.
אם אינו יודע דעתו של בעל הבית תורם בבינונית אחד מנ' פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה
Odpovídají: Tam, jelikož jsou ti, kdo oddělují trumu štědře, a ti, kdo oddělují skoupě, [zmocněnec může] říct: Takto jsem tě odhadl. Zde jde o omyl, [a majitel] řekne: Neměl ses mýlit.
אמרי התם כיון דאיכא דתרים בעין יפה ואיכא דתרים בעין רעה אמר להכי אמדתיך הכא טעותא היא אמר לא איבעי לך למיטעי:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] Desátek dobytka, a je dokončen traktát Bechorot.
הדרן עלך מעשר בהמה וסליקא ליה מסכת בכורות
Originál: Bekhorot 61a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.