a nebudeš jíst duši s masem“ (Dt 12,23). Rabi Jehuda a rabi Elazar zastávají: U čeho je ti přikázáno ohledně jeho krve, je ti přikázáno i ohledně jeho údů; a i tato nečistá – protože je ti přikázáno ohledně jejich krve, je ti přikázáno i ohledně jejich údů.
(דברים יב, כג) לא תאכל הנפש עם הבשר ר' יהודה ור' אלעזר סברי כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו והני טמאין נמי הואיל ואתה מצווה על דמן אתה מצווה על אברין
A rabanové zastávají: „Nebudeš jíst duši s masem“ – ale samotné maso [smíš]; u čeho je maso dovoleno, je ti přikázáno ohledně jeho údů, a u čeho maso dovoleno není, není ti přikázáno ohledně jeho údů.
ורבנן סברי לא תאכל הנפש עם הבשר אלא בשר לחודיה כל שבשרו מותר אתה מצווה על אבריו וכל שאין בשרו מותר אי אתה מצווה על אבריו
Učí se tak i v baraitě: [Zákaz] údu z živého [zvířete] platí u dobytka, zvěře a ptáků, ať nečistých či čistých, jak se praví: „Jen buď pevný, abys nejedl krev“ (Dt 12,23).
תניא נמי הכי אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף בין טמאה בין טהורה שנאמר (דברים יב, כג) רק חזק לבלתי אכול הדם
U čeho je ti přikázáno ohledně jeho krve, je ti přikázáno i ohledně jeho údů; a u čeho ti není přikázáno ohledně jeho krve, není ti přikázáno ohledně jeho údů. To jsou slova rabiho Elazara.
כל שאתה מצווה על דמו אתה מצווה על אבריו וכל שאי אתה מצווה על דמו אי אתה מצווה על אבריו דברי רבי אלעזר
Ale mudrci říkají: Platí jen u čistých, jak se praví: „Nebudeš jíst duši s masem“ – ale samotné maso [smíš]; u čeho je maso dovoleno, je ti přikázáno ohledně jeho údů, a u čeho maso dovoleno není, není ti přikázáno ohledně jeho údů.
וחכמים אומרים אינו נוהג אלא בטהורין שנאמר לא תאכל הנפש עם הבשר אלא בשר לחודיה כל שבשרו מותר אתה מצווה על אבריו וכל שאין בשרו מותר אין אתה מצווה על אבריו
Raba bar Šmuel řekl, že Rav Chisda řekl, a někteří říkají, že Rav Josef; a někteří to podávají tak, že Raba bar Šila řekl, že Rav Chisda řekl, a někteří říkají, že Rav Josef; a někteří to podávají tak, že Raba bar Šimi řekl, že Rav Chisda řekl, a někteří říkají, že Rav Josef: Jaký je důvod rabiho Meira?
אמר רבה בר שמואל אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף ואמרי לה אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף ואמרי לה רבה בר שימי אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף מאי טעמא דר"מ
Učí se tak i v baraitě: Úd z živého [zvířete] – potomek Noeho je ohledně něj varován u nečistých stejně jako u čistých, ale Žid je varován jen ohledně čistých.
תניא נמי הכי אבר מן החי בן נח מוזהר עליו על הטמאים כטהורים וישראל אינו מוזהר אלא על הטהורין בלבד
Rav Amram namítl: Snědl-li z ní úd z živé, nedostane čtyřicet [ran] a porážka ji neočišťuje. A kdyby ti přišlo na mysl, že potřebujeme olivu, vyplynulo by to z toho, že snědl olivu!
מתיב רב עמרם אכל אבר מן החי ממנה אינו סופג את הארבעים ואין שחיטה מטהרתה ואי סלקא דעתך בעינן כזית תיפוק ליה דקאכל כזית
Originál: Chullin 102a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.