proč je mléko dovoleno? [Mléko vstřebané v mase] je přece zdechlinou!
חלב אמאי מותר חלב נבלה הוא
Chulin 108b חולין
Ve skutečnosti Rav zastává názor, že [je-li] možné jej vymačkat, je zakázán, ale tam je to jiné, neboť Písmo říká: „Nebudeš vařit kůzle v mléce jeho matky“ (Ex 23,19) – kůzle Tóra zakázala, a ne mléko.
לעולם קסבר רב אפשר לסוחטו אסור ושאני התם דאמר קרא (שמות כג, יט) לא תבשל גדי בחלב אמו גדי אסרה תורה ולא חלב
A zastává Rav názor, že kůzle Tóra zakázala, a ne mléko? Vždyť bylo řečeno: Polovina olivy masa a polovina olivy mléka, které uvařil spolu – Rav řekl: Dostane bičování za jejich jedení, ale nedostane bičování za jejich vaření. A kdyby tě napadlo, že kůzle Tóra zakázala, a ne mléko, proč dostane bičování za jedení? Je to [jen] polovina míry!
וסבר רב גדי אסרה תורה ולא חלב והא איתמר חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה אמר רב לוקה על אכילתו ואינו לוקה על בשולו ואי ס"ד גדי אסרה תורה ולא חלב אאכילה אמאי לוקה חצי שיעור הוא
Spíše Rav ve skutečnosti zastává názor, že i mléko je zakázáno, a zde se zabýváme [případem], kdy [maso] spadlo do vroucího kotle, kde [maso jen] vstřebává, ale nevypouští.
אלא לעולם קסבר רב חלב נמי אסור והכא במאי עסקינן כגון שנפל לתוך יורה רותחת דמבלע בלע מפלט לא פלט
Konec konců, když se uklidní, zase vypustí! – [Jde o případ], kdy jej napřed odstranil.
סוף סוף כי נייח הדר פליט כשקדם וסילקו
Vraťme se k věci: Polovina olivy masa a polovina olivy mléka, které uvařil spolu – Rav řekl: Dostane bičování za jejich jedení, ale nedostane bičování za jejich vaření. Ať je to jakkoli: Pokud se sčítají, ať dostane bičování i za vaření; pokud se nesčítají, ať nedostane bičování ani za jedení!
גופא חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה אמר רב לוקה על אכילתו ואינו לוקה על בשולו מה נפשך אי מצטרפין אבשול נמי לילקי אי לא מצטרפין אאכילה נמי לא לילקי
Ve skutečnosti se nesčítají, a [jde o případ], kdy [je jí] z velkého kotle [kde se smíchaly chutě].
לעולם לא מצטרפי ובבא מיורה גדולה
A Levi říká: Dostane bičování i za jejich vaření. A tak také Levi učil ve své sbírce mišen: Jako dostane bičování za jedení, tak dostane bičování za vaření. A o jakém vaření to řekli? O vaření, kvůli kterému to jiní jedí, protože je to uvařené.
ולוי אמר אף לוקה על בשולו וכן תני לוי במתניתין כשם שלוקה על אכילתו כך לוקה על בשולו ובאי זה בשול אמרו בבשול שאחרים אוכלין אותו מחמת בשולו
A [otázka, zda] je možné jej vymačkat, je sama [sporem] tanaitů. Neboť se učí [v baraitě]: Kapka mléka, která spadla na kus [masa] – jakmile dala chuť kusu, kus sám se stává zdechlinou a zakazuje všechny [ostatní] kusy, protože jsou jeho druhu – [to jsou] slova rabiho Jehudy.
ואפשר לסוחטו עצמו תנאי היא דתניא טפת חלב שנפלה על החתיכה כיון שנתנה טעם בחתיכה החתיכה עצמה נעשת נבלה ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה דברי ר' יהודה
A mudrci říkají: [Nejsou zakázány], dokud nedá chuť omáčce, usazenině i kusům.
וחכ"א עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות
Řekl Rabi: Slova rabiho Jehudy se zdají [správná], když nezamíchal a nepřikryl; a slova mudrců, když zamíchal a přikryl.
אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בשלא ניער ושלא כסה ודברי חכמים בשניער וכסה
Co [znamená] nezamíchal a nepřikryl? Chceš-li říci, že vůbec nezamíchal a vůbec nepřikryl – [pak kus] vstřebal, ale nevypustil [a to i podle mudrců zakazuje kus].
מאי לא ניער ולא כסה אילימא לא ניער כלל ולא כסה כלל מבלע בלע מפלט לא פלט
Spíše nezamíchal na začátku, ale [až] na konci, a nepřikryl na začátku, ale [až] na konci. Proč [je pak zakázán]? Vždyť vstřebal a vypustil!
ואלא לא ניער בתחלה אלא בסוף ולא כסה בתחלה אלא בסוף אמאי הא בלע והא פלט
Zastává názor, že [i když] je možné jej vymačkat, je zakázán.
קסבר אפשר לסוחטו אסור
Originál: Chullin 108b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.