Kvůli onomu prospěchu, že se mu [situace] nemění mezi starou půjčkou a novou půjčkou, se rozhodne a zaváže se.
בההיא הנאה דקא משתניא ליה בין מלוה ישנה למלוה חדשה גמר ומשעביד נפשיה
Gitin 14a גיטין
Struktura debaty:Baraita 1Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Huna Mar, syn Rava Nechemji, řekl Ravu Ašimu: Pokud tak, u takových jako ti z domu bar Eljašiva, kteří [dlužníka] spoutají a okamžitě [dluh] vyberou, by tedy [příjemce] nenabyl?
א"ל הונא מר בריה דרב נחמיה לרב אשי אלא מעתה כגון הני דבי בר אלישיב דכפתי ושקלי לאלתר ה"נ דלא קנו
A kdybys řekl, že skutečně ne – pokud tak, dal jsi svá slova odstupňovat!
וכי תימא ה"נ א"כ נתת דבריך לשיעורין
Nýbrž Mar Zutra řekl: Tyto tři věci ustanovili mudrci jako halachu bez [udání] důvodu. Jedna je tato. Druhá je to, co řekl Rav Jehuda, Šmuel řekl: Kdo zapíše všechen svůj majetek své ženě, učinil ji jen správkyní. A třetí je to, co řekl Rav Chananja: Kdo ožení svého dospělého syna [a nechá ho] v domě, [syn] nabyl ho.
אלא אמר מר זוטרא הני תלת מילי שוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא חדא הא ואידך דאמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפיטרופיא ואידך דאמר רב חנניא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו
Rav řekl Ravu Achovi Bardalovi: Máš u mě kav šafránu; dej jej tomu a tomu. Říkám ti to v jeho přítomnosti, abych to neodvolal.
א"ל רב לרב אחא ברדלא קבא דמוריקא אית לי גבך יהביה לפלוני באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי
Z toho plyne, že kdyby chtěl odvolat, mohl by odvolat? – Takto to říká: Tato slova nejsou dána k odvolání.
מכלל דאי בעי הדר ביה מצי הדר ביה ה"ק דברים הללו לא ניתנו לחזרה
Vždyť to Rav řekl už jednou, neboť Rav Huna řekl, Rav řekl: „Máš u mě sto [zuzů], dej je tomu a tomu“, v přítomnosti všech tří, [příjemce] nabyl!
הא אמר רב חדא זימנא דאמר רב הונא אמר רב מנה לי בידך תנהו לו לפלוני במעמד שלשתן קנה
Z onoho [výroku] bych si myslel, že to platí jen o velkém daru, ale u malého daru ať není třeba [přítomnosti]; proto nás to učí.
אי מההיא הוה אמינא הני מילי מתנה מרובה אבל מתנה מועטת לא ליבעי בפניו קמ"ל:
Jistí zahradníci dělali spolu vyúčtování, a u jednoho z nich zbylo pět sel. Řekli mu: Dej je majiteli půdy. Před majitelem půdy [to potvrdil] a provedli s ním kinjan.
הנהו גינאי דעביד חושבנא בהדי הדדי פש חמש איסתרי זוזי גבי חד מנייהו אמרי ליה יהבינהו ניהליה למרי ארעא באפי מרי ארעא וקנה מיניה
Nakonec šel a udělal vyúčtování mezi tím, co [patřilo] jemu, a sebou, a nezbylo u něj nic. Přišel před Rava Nachmana. Ten mu řekl: Co pro tebe mám udělat? Jednak [platí] to, co řekl Rav Huna, Rav řekl; a navíc s tebou provedli kinjan.
לסוף אזל עבד חושבנא בין דיליה לנפשיה לא פש גביה ולא מידי אתא לקמיה דרב נחמן א"ל מאי איעביד לך חדא דאמר רב הונא אמר רב ועוד הא קנו מינך
Rava mu řekl: Copak tento [zahradník] říká „nedám“? Říká: „Nemám je u sebe.“ [Rav Nachman] mu řekl: Pokud tak, je to kinjan v omylu, a každý kinjan v omylu se ruší.
א"ל רבא אטו האי מי קאמר לא יהבינא דליכא גבאי קאמר א"ל א"כ קנין בטעות הוא וכל קנין בטעות חוזר
Bylo řečeno: „Odnes sto [zuzů] tomu a tomu, jimiž jsem mu dlužen“ – Rav řekl: Je za ně odpovědný, a chce-li [to] odvolat, nemůže. A Šmuel řekl: Protože je za ně odpovědný, chce-li [to] odvolat, může.
איתמר הולך מנה לפלוני שאני חייב לו אמר רב חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר ושמואל אמר מתוך שחייב באחריותו אם בא לחזור חוזר
Máme říci, že se přou v tomto: jeden se domnívá, že „odnes“ je jako „nabuď [pro něj]“, a druhý se domnívá, že „odnes“ není jako „nabuď“?
לימא בהא קמיפלגי דמר סבר הולך כזכי דמי ומר סבר הולך לאו כזכי דמי
Ne. Všichni [souhlasí], že „odnes“ je jako „nabuď“, a zde se přou v tomto: jeden se domnívá, že neříkáme migo, a druhý se domnívá, že říkáme migo.
לא דכ"ע הולך כזכי דמי והכא בהא קמיפלגי מ"ס לא אמרינן מיגו ומ"ס אמרינן מיגו
Učí se baraita podle Rava: „Odnes sto [zuzů] tomu a tomu, jimiž jsem mu dlužen“, „dej sto [zuzů] tomu a tomu, jimiž jsem mu dlužen“, „odnes sto [zuzů] tomu a tomu, [jako] úschovu, kterou má u mě“, „dej sto [zuzů] tomu a tomu, [jako] úschovu, kterou má u mě“ – je za ně odpovědný, a chce-li [to] odvolat, nemůže.
תניא כוותיה דרב הולך מנה לפלוני שאני חייב לו תן מנה לפלוני שאני חייב לו הולך מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי תן מנה לפלוני פקדון שיש לו בידי חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר
U úschovy ať mu [příjemce] řekne: Není jeho vůlí, aby jeho úschova byla v ruce jiného! – Rabi Zera řekl: Když se [schovatel] prokázal jako zapírač.
פקדון לימא ליה אין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר א"ר זירא כשהוחזק כפרן
Rav Šešet měl v Mechoze deset plášťů. Řekl Ravu Josefovi bar Chamovi: Až půjdeš, přines mi je. [Rav Josef] šel, [a ten, kdo je měl u sebe,] mu je dal. Řekli mu: Provedeme s tebou kinjan [, že za ně ručíš]. Řekl jim: Ano.
רב ששת הוה ליה אשרתא דסרבלי במחוזא א"ל לרב יוסף בר חמא בהדי דאתית אייתינהו ניהלי אזל יהבינהו ליה אמרי ליה ניקני מינך אמר להו אין
Nakonec se jim vyhnul. Když k němu přišel, [Rav Šešet] mu řekl: Dobře jsi udělal, že ses nestal [tím, o kom se říká]: „Dlužník je otrokem věřitele“ (Př 22,7). Jinak řečeno: Dobře jsi udělal, [neboť] „dlužník je otrokem věřitele“.
לסוף אישתמיט להו כי אתא לגביה אמר ליה שפיר עבדת דלא שוית נפשך (משלי כב, ז) עבד לוה לאיש מלוה לישנא אחרינא שפיר עבדת עבד לוה לאיש מלוה
Rabi Achaj, syn rabiho Jošijáše, měl v Nehardeji stříbrnou číši.
ר' אחי בר' יאשיה הוה ליה איספקא דכספא בנהרדעא
Originál: Gittin 14a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.