Naši mistři učili: Chalica z omylu je platná. Která je chalica z omylu? Řekl Reš Lakiš: Každá, kdy mu řeknou: Podstup chalicu, a tím si ji vezmeš.
תנו רבנן חליצה מוטעת כשרה אי זו היא חליצה מוטעת אמר ר"ל כל שאומרים לו חלוץ ובכך אתה כונסה
Jevamot 106a יבמות
Struktura debaty:Baraita 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Řekl mu rabi Jochanan: Já učím: Ať on měl úmysl a ona neměla úmysl, nebo ona měla úmysl a on neměl úmysl – její chalica je neplatná, dokud oba nemají úmysl zároveň; a ty říkáš, že její chalica je platná?
אמר ליה רבי יוחנן אני שונה בין שנתכוון הוא ולא נתכוונה היא בין שנתכוונה היא ולא נתכוון הוא חליצתה פסולה עד שיתכוונו שניהם כאחד ואת אמרת חליצתה כשירה
Nýbrž každá, kdy mu řeknou: Podstup s ní chalicu pod podmínkou, že ti dá dvě stě zuzů. Tak bylo i učeno: Chalica z omylu je platná. Která je chalica z omylu? Každá, kdy [mu] řeknou: Podstup s ní chalicu pod podmínkou, že ti dá dvě stě zuzů.
אלא כל שאומרים לו חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז תניא נמי הכי חליצה מוטעת כשירה אי זו היא חליצה מוטעת כל שאומרים חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז
A stalo se, že jedna žena připadla švagrovi, který se pro ni nehodil, a řekli mu: Podstup s ní chalicu pod podmínkou, že ti dá dvě stě zuzů. A případ přišel před rabiho Chiju a ten ji uznal za platnou.
ומעשה באשה אחת שנפלה לפני יבם שאין הגון לה ואמרו לו חלוץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז ובא מעשה לפני רבי חייא והכשירה
Jeden [takový případ] přišel před rabiho Chiju bar Abu. Řekl jí: Dcero, vstaň. Řekla mu: Řekni [raději], že její sezení je jejím stáním. Řekl jí: Znáš ho? Řekla mu: Ano. Viděl u ní peníze a chce je z ní vytáhnout.
ההוא דאתא לקמיה דרבי חייא בר אבא אמר לה בתי עמודי אמרה ליה אימא ישיבתה זו היא עמידתה אמר לה ידעת ליה אמרה ליה אין ממונא הוא דחזא לה וקבעי למיכליה מינה
[Rabi Chija bar Aba] mu řekl: Nelíbí se ti [sňatek s ní]? Řekl mu: Ne. Řekl mu: Podstup s ní chalicu, a tím si ji vezmeš. Když s ní podstoupil chalicu, řekl mu: Nyní se pro tebe stala nezpůsobilou; podstup s ní řádnou chalicu, aby byla dovolena komukoli.
אמר לה לא ניחא לך אמרה ליה לא אמר ליה חלוץ לה ובכך אתה כונסה לבתר דחלץ לה אמר ליה השתא מינך אפסלא לה חלוץ לה חליצה מעלייתא כי היכי דתישתרי לעלמא
Dcera tchána Rava Papy připadla švagrovi, který se pro ni nehodil. Přišel [s tím] před Abajeho. [Abaje] řekl [švagrovi]: Podstup s ní chalicu, a tím si ji vezmeš. Řekl mu Rav Papa: Nezastává mistr to, co řekl rabi Jochanan? Jak mu to tedy mám říci?
בת חמוה דרב פפא נפלה לפני יבם שאין הגון לה אתא לקמיה דאביי אמר ליה חלוץ לה ובכך אתה כונסה אמר ליה רב פפא לא סבר לה מר להא דאמר רבי יוחנן ואלא היכי אימא ליה
[Abaje] mu řekl: Podstup s ní chalicu pod podmínkou, že ti dá dvě stě zuzů. Když s ní podstoupil chalicu, řekl jí [Rav Papa]: Jdi a dej mu [je]. [Abaje] mu řekl: ‚Dělám si z tebe blázna‘ – [tak] s ním naložila.
אמר ליה חלוץ לה ע"מ שתתן לך מאתים זוז לבתר דחלץ לה אמר לה זיל הב ליה אמר ליה משטה אני בך עבדה ליה
Copak nebylo učeno: Utíkal-li [člověk] z vězení a před ním byl přívoz, a řekl [převozníkovi]: Vezmi si denár a převez mě – má [převozník] jen svou [obvyklou] mzdu.
מי לא תניא הרי שהיה בורח מבית האסורין והיתה מעברא לפניו ואמר ליה טול דינר והעבירני אין לו אלא שכרו
To znamená, že mu může říci: Dělal jsem si z tebe blázna; i zde: Dělám si z tebe blázna.
אלמא אמר ליה משטה אני בך הכא נמי משטה אני בך
Řekl mu: Kde je tvůj otec? Odpověděl mu: Ve městě. – Kde je tvá matka? Odpověděl mu: Ve městě. Upřel na ně svůj zrak a zemřeli.
אמר ליה אבוך היכא א"ל במתא אימך היכא א"ל במתא יהיב בהו עיניה ושכיבן:
Naši mistři učili: Chalica z omylu je platná, rozlukový list z omylu je neplatný; vynucená chalica je neplatná, vynucený rozlukový list je platný. Jak si to představit? Jestliže řekl ‚chci‘, pak i chalica [je platná]; a jestliže neřekl ‚chci‘, pak ani rozlukový list ne!
ת"ר חליצה מוטעת כשרה גט מוטעה פסול חליצה מעושית פסולה גט מעושה כשר היכי דמי אי דאמר רוצה אני אפי' חליצה נמי ואי לא אמר רוצה אני גט נמי לא
Míní toto: Chalica z omylu je vždy platná a rozlukový list z omylu je vždy neplatný; vynucená chalica a vynucený rozlukový list jsou někdy platné a někdy neplatné: toto, když řekl ‚chci‘, toto, když neřekl ‚chci‘.
הכי קאמר חליצה מוטעת לעולם כשר וגט מוטעה לעולם פסול חליצה מעושית וגט מעושה זימנין כשר וזימנין פסול הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני
Neboť bylo učeno: „Ať ho přinese“ (Lv 1,3) – učí, že ho nutí. Mohl bych myslet, že proti jeho vůli? Učí se: „podle své vůle“. Jak tedy? Nutí ho, dokud neřekne: Chci. A tak to najdeš i u rozlukových listů žen: nutí ho, dokud neřekne: Chci.
דתניא (ויקרא כב, יח) יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו ת"ל לרצונו הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני וכן אתה מוצא בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
Řekl Rava, řekl Rav Sechora, řekl Rav Huna: Chalicu provádějí, i když [účastníky] neznají; odmítnutí provádějí, i když [účastníky] neznají.
אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא חולצין אע"פ שאין מכירין ממאנין אע"פ שאין מכירין
Proto se listina o chalice nepíše, pokud [je] neznají, a listina o odmítnutí se nepíše, pokud [je] neznají, protože se obáváme chybujícího soudu.
לפיכך אין כותבין גט חליצה אלא אם כן מכירין ואין כותבין גט מיאון אלא אם כן מכירין דחיישינן לבית דין טועין
A Rava sám říká: Chalicu provádějí, jen pokud [je] znají, a odmítnutí provádějí, jen pokud [je] znají; proto se listina o chalice píše, i když [je] neznají, a listina o odmítnutí se píše, i když [je] neznají, a neobáváme se chybujícího soudu.
ורבא דידיה אומר אין חולצין אלא אם כן מכירין ואין ממאנין אא"כ מכירין לפיכך כותבין גט חליצה אף על פי שאין מכירין וכותבין גט מיאון אף על פי שאין מכירין ולא חיישינן לבית דין טועין:
Originál: Yevamot 106a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.