sestry.
אחוותא
Jevamot 66a יבמות
A [ženy] nejsou přikázáním vázány? Vždyť Rav Acha bar Rav Ketina řekl, že rabi Jicchak řekl: Stalo se, že jedna žena byla napůl otrokyní a napůl svobodná, a donutili jejího pána, aby ji učinil svobodnou! Rav Nachman bar Jicchak řekl: [Muži] s ní jednali jako s bezprizorní [a dopouštěli se s ní nemravnosti; proto byl pán donucen].
ולא מיפקדי והאמר רב אחא בר רב קטינא א"ר יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין וכפו את רבה ועשאה בת חורין אמר רב נחמן בר יצחק מנהג הפקר נהגו בה:
Vrátíme se k tobě, [kapitolo] Kdo vstoupí ke své švagrové.
הדרן עלך הבא על יבמתו
MIŠNA: Vdova [provdaná] za velekněze, rozvedená nebo ta, která podstoupila chalicu, [provdaná] za obyčejného kohena, mu přinesla otroky melog a otroky con barzel [„železného stáda“]: otroci melog nebudou jíst terumu, otroci con barzel budou jíst.
מתני׳ אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה עבדי צאן ברזל יאכלו
A tito jsou otroci melog: zemřou-li, zemřeli jí, a přibude-li na nich [hodnoty], přibylo jí; ačkoli on je povinen je živit, nebudou jíst terumu. A tito jsou otroci con barzel: zemřou-li, zemřeli jemu, a přibude-li na nich, přibylo jemu; protože on za ně ručí, budou jíst terumu.
ואלו הן עבדי מלוג אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה אע"פ שהוא חייב במזונותן הרי אלו לא יאכלו בתרומה ואלו הן עבדי צאן ברזל אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו הואיל והוא חייב באחריותן הרי אלו יאכלו בתרומה
Izraelitka, která se provdala za kohena a přinesla mu otroky, ať otroky melog, ať otroky con barzel, ti budou jíst terumu. A dcera kohena, která se provdala za Izraelitu a přinesla mu otroky, ať otroky melog, ať otroky con barzel, ti nebudou jíst terumu.
בת ישראל שניסת לכהן והכניסה לו עבדים בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אלו יאכלו בתרומה ובת כהן שניסת לישראל והכניסה לו עבדים בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אלו לא יאכלו בתרומה:
GEMARA: A otroci melog nebudou jíst terumu? Proč? Ať jsou jako majetek, který nabyl jeho majetek! Neboť bylo učeno [v baraitě]: Odkud [víme], že kohen, který si vzal ženu a [ona] nabyla otroky, [že ti] budou jíst terumu? Neboť je řečeno: „Když kohen nabude duši, majetek za své peníze, ten bude z ní jíst“ (Lv 22,11).
גמ׳ ועבדי מלוג לא יאכלו בתרומה אמאי להוי כקנינו שקנה קנין דתניא מנין לכהן שנשא אשה וקנה עבדים שיאכלו בתרומה שנאמר (ויקרא כב, יא) וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו
A odkud [víme], že žena, která nabyla otroky, a jeho otroci, kteří nabyli otroky, [že ti] budou jíst terumu? Neboť je řečeno: „Když kohen nabude duši, majetek za své peníze, ten bude z ní jíst“ – majetek, který nabyl jeho majetek, jí.
ומנין לאשה שקנתה עבדים ועבדיו שקנו עבדים שיאכלו בתרומה שנאמר וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו קנינו שקנה קנין אוכל
Každý, kdo jí, dává jíst; kdo nejí, nedává jíst.
כל האוכל מאכיל כל שאין אוכל אינו מאכיל
A ne? Což neobřezaný a všichni nečistí, kteří nejedí, a přesto dávají jíst! Tam je bolí ústa [tj. překážka je jen dočasná a osobní].
ולא והרי ערל וכל הטמאים שאינן אוכלין ומאכילין התם פומייהו כאיב להו
Což mamzer, který nejí, a přesto dává jíst!
והרי ממזר שאין אוכל ומאכיל
Ravina řekl: Míní se majetek, který jí: majetek, který jí, dává jíst; [majetek,] který nejí, nedává jíst.
אמר רבינא קנין אוכל קאמר קנין אוכל מאכיל שאינו אוכל אינו מאכיל
A Rava řekl: Podle Tóry [otroci melog] jíst smějí, a jsou to rabíni, kdo o nich vydali zákaz, aby neřekla: Já nejím, [ale] moji otroci jedí – [a vyšlo by najevo, že] je u něj [jako] nevěstka, a proto by ji přišel propustit.
ורבא אמר מדאורייתא מיכל אכלי ורבנן הוא דגזרי בהו כדי שתאמר אני איני אוכלת עבדי אינן אוכלין זונה היא אצלו הלכך אתי לאפוקה
רב אשי אמר גזירה שמא תאכיל לאחר מיתה
Pak by tedy ani Izraelitka, která se provdala za kohena, neměla dávat jíst – [jako] preventivní nařízení, aby nedávala jíst po smrti!
אלא מעתה בת ישראל שנשאת לכהן לא תאכיל גזירה שמא תאכיל לאחר מיתה
Rav Aši tedy řekl: [Jde o] vdovu kohenskou, která by mohla dospět k [mylnému] úsudku: Původně jsem jedla terumu domu svého otce; vdala jsem se za tohoto a jedla jsem terumu svého muže; a nyní se vracím ke svému prvnímu [stavu]. A neví, že původně se nezneuctila [jako chalala], kdežto nyní se zneuctila.
אלא אמר רב אשי באלמנה כהנת דאתיא לאורויי מעיקרא אכלי בתרומה דבי נשא אינסבי ליה להאי אכלי בתרומה דגבראי והשתא הדרי לי למילתיה קמייתא ולא ידעה דמעיקרא לא שויתה לנפשה חללה השתא שויתה לנפשה חללה
To platí o kohenské vdově; co lze říci o vdově izraelitské? Rabíni nerozlišovali, [kterou] vdovu [se to týká].
תינח אלמנה כהנת אלמנה בת ישראל מאי איכא למימר באלמנותה לא פליגי רבנן
Bylo řečeno: [Žena,] která vnese svému manželovi [věci] s oceněním: ona říká: Vezmu si [ty] předměty, a on říká: Dám [jejich] cenu – podle koho se rozhodne? Rav Jehuda řekl:
איתמר המכנסת שום לבעלה היא אומרת כלי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן הדין עם מי רב יהודה אמר
Originál: Yevamot 66a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.