jen ve chvíli pálení kadidla“.
אלא בשעת הקטרה
Joma 44b יומא
Struktura debaty:Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Ale vždyť je tu [další] vyšší stupeň: že ze Svatyně se vzdalují jak kvůli její vlastní svatosti, tak kvůli svatosti Svatyně svatých, kdežto z [prostoru] mezi předsíní a oltářem se vzdalují jen kvůli svatosti Svatyně! Řekl Rava: Je to jeden a týž druh vzdálení.
והא איכא הא מעלה דאילו מהיכל פרשי בין בקדושה דידיה בין בקדושה דלפני ולפנים ואילו מבין האולם ולמזבח לא פרשי אלא בקדושה דהיכל אמר רבא שם פרישה אחת היא
Řekl mistr: Tak se vzdalují ve chvíli kropení [krve] býčka pomazaného kněze, býčka za přehlédnutou věc obce a kozlů za modloslužbu. Odkud to máme? Řekl rabi Pedat: Plyne to [ze shodného výrazu] „smíření“ – „smíření“ od Dne smíření.
אמר מר כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח ופר העלם דבר של צבור ושעירי עבודת כוכבים מנא לן א"ר פדת אתיא כפרה כפרה מיוה"כ
Řekl Rav Acha bar Ahava: Plyne z toho, že [tyto] stupně [svatosti] jsou z Tóry a jsou známy z tradice.
אמר רב אחא בר אהבה שמע מינה מעלות דאורייתא והכי גמירי להו
Neboť kdybys myslel, že jsou podle nařízení mudrců – čím se liší [prostor] mezi předsíní a oltářem? [Že by] snad mohli náhodou vejít? Ať se tedy vzdalují i z celého nádvoří, [protože] by snad mohli náhodou vejít!
דאי ס"ד דרבנן מאי שנא בין האולם ולמזבח דילמא מיקרו ' ועיילי מכולה עזרה נמי נפרשו דילמא מיקרו ועיילי
[Prostor] mezi předsíní a oltářem – protože nic [od Svatyně] neodděluje, není rozdíl patrný; nádvoří – protože je tu vnější oltář, který odděluje, je rozdíl patrný.
בין האולם ולמזבח כיון דלא מפסיק מידי לא מינכרא מילתא עזרה כיון דאיכא מזבח החיצון דמפסיק מינכרא מילתא
Řekl Rava: Plyne z toho, že svatost předsíně a Svatyně je jedna a táž; neboť kdybys myslel, že jsou to dvě svatosti, sama předsíň [by byla] preventivním nařízením, a cožpak bychom vydávali preventivní nařízení k preventivnímu nařízení?
אמר רבא ש"מ קדושת אולם והיכל חדא מילתא היא דאי ס"ד שתי קדושות נינהו אולם גופיה גזירה וניקום ונגזור גזירה לגזירה
Ne, předsíň a [prostor] mezi předsíní a oltářem mají jednu svatost; Svatyně a předsíň jsou dvě svatosti.
לא אולם ובין האולם ולמזבח חדא קדושה היא היכל ואולם שתי קדושות
„Každý den nabíral stříbrnou atd.“ Jaký je důvod? Tóra šetří majetek Izraele.
בכל יום היה חותה בשל כסף וכו' מ"ט התורה חסה על ממונן של ישראל
„A dnes nabírá zlatou a v ní [je] vnáší.“ Jaký je důvod? Kvůli slabosti velekněze.
והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס מ"ט משום חולשא דכ"ג
„Každý den na čtyři kaby atd.“ Učilo se: Rozsypal-li se mu kab uhlíků, smete je do kanálu.
בכל יום בשל ארבעת קבין וכו' תנא נתפזרו לו קב גחלים מכבדן לאמה
Jedna [baraita] učí kab a druhá učí dva kaby. Je to pochopitelné u té, která učí kab: [to jsou] mudrci. Ale ta, která učí dva kaby – kdo je jejím autorem? Ani mudrci, ani rabi Josi!
תני חדא קב ותניא אידך קביים בשלמא הך דתני קב רבנן אלא הך דתני קביים מני לא רבנן ולא רבי יוסי
Řekl Rav Chisda: Je to rabi Jišmael, syn rabiho Jochanana ben Beroky, neboť se učí: Rabi Jišmael, syn rabiho Jochanana ben Beroky, říká: Vnášel [uhlíky pánví] na dva kaby.
אמר רב חסדא רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה היא דתניא ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר בשל קביים היה מכניס
Rav Aši řekl: I kdybys řekl, že je to rabi Josi, takto to míní: Každý den nabíral [pánví] na pouštní seu a přesypával do tří jeruzalémských kabů.
רב אשי אמר אפילו תימא רבי יוסי והכי קאמר בכל יום היה חותה בשל סאה מדברית ומערה לתוך שלשת קבין ירושלמיות
„Každý den byla těžká a dnes lehká.“ Učilo se: Každý den byl její plech silný a dnes tenký. Každý den měla [držadlo] krátké a dnes dlouhé. Jaký je důvod? Aby veleknězi pomáhala jeho paže.
בכל יום היתה כבידה והיום קלה תנא בכל יום היתה גלדה עבה והיום רך בכל יום היתה קצרה והיום ארוכה מ"ט כדי שתהא זרועו של כ"ג מסייעתו
Učilo se: Každý den neměla kroužek a dnes kroužek měla; slova Ben ha-Segana.
תנא בכל יום לא היה לה ניאשתיק והיום היה לה ניאשתיק דברי בן הסגן
„Každý den bylo její zlato zelenavé.“ Řekl Rav Chisda: Je sedm [druhů] zlata: zlato, dobré zlato, zlato z Ofíru, ryzí zlato, tažené zlato, uzavřené zlato a zlato parvajimské. Zlato a dobré zlato, neboť je psáno: „a zlato té země je dobré“ (Gn 2,12); zlato z Ofíru, které přichází z Ofíru; ryzí zlato [mufaz],
בכל יום היה זהבה ירוק א"ר חסדא שבעה זהבים הן זהב וזהב טוב וזהב אופיר וזהב מופז וזהב שחוט וזהב סגור וזהב פרוים זהב וזהב טוב דכתיב (בראשית ב, יב) וזהב הארץ ההוא טוב זהב אופיר דאתי מאופיר זהב מופז
Originál: Yoma 44b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.