které se podobá drahokamu [paz]; tažené zlato, které se spřádá jako nit; uzavřené zlato – když se [jeho obchod] otevře, všechny [ostatní] obchody se zavírají; zlato parvajimské, které se podobá krvi býčků [parim].
שדומה לפז זהב שחוט שנטוה כחוט זהב סגור בשעה שנפתח כל החנויות נסגרות זהב פרוים שדומה לדם הפרים
Rav Aši řekl: Je jich pět, a každý z nich má [podobu] zlata a dobrého zlata. Tak se také učí: Každý den bylo její zlato zelenavé a dnes rudé, a to je zlato parvajimské, které se podobá krvi býčků.
רב אשי אמר חמשה הן וכל חד וחד אית ביה זהב וזהב טוב תניא נמי הכי בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום והיינו זהב פרוים שדומה לדם הפרים
„Každý den přináší půl [many] ráno atd.“ „Každý den bylo jemné a dnes nejjemnější z jemných.“ Mudrci učili: Proč verš říká „jemné“ (Lv 16,12)? Vždyť už je řečeno: „a jemně z něho rozdrtíš“ (Ex 30,36)! Nýbrž aby zahrnul nejjemnější z jemných.
בכל יום מקריב פרס שחרית וכו' בכל יום היתה דקה והיום דקה מן הדקה תנו רבנן דקה מה ת"ל והלא כבר נאמר (שמות ל, לו) ושחקת ממנה הדק אלא להביא דקה מן הדקה
„Každý den tam byly čtyři hranice.“ Mudrci učili: Každý den byly dvě hranice a dnes tři: jedna velká hranice, jedna druhá hranice pro kadidlo a jedna, kterou v ten den přidávají; slova rabiho Jehudy.
בכל יום היו שם ארבע מערכות תנו רבנן בכל יום היו שתים מערכות והיום שלש אחת מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת שמוסיפין בו ביום דברי רבי יהודה
Rabi Josi říká: Každý den tři a dnes čtyři: jedna velká hranice, jedna druhá hranice pro kadidlo, jedna k udržování ohně a jedna, kterou v ten den přidávají.
רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע אחת של מערכה גדולה ואחת מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת שמוסיפין בו ביום
Rabi Meir říká: Každý den čtyři a dnes pět: jedna velká hranice, jedna druhá hranice pro kadidlo, jedna k udržování ohně, jedna pro údy a tuk, které nebyly stráveny od večera, a jedna, kterou v ten den přidávají.
רבי (מאיר) אומר בכל יום ארבע והיום חמש אחת של מערכה גדולה ואחת של מערכה שניה של קטורת ואחת של קיום האש ואחת לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב ואחת שמוסיפין בו ביום
Všichni však mají přinejmenším dvě. Odkud to máme? Verš říká: „To je zápalná oběť na svém ohništi na oltáři celou noc“ (Lv 6,2) – to je velká hranice; „a oheň oltáře na něm bude hořet“ – to je druhá hranice pro kadidlo. A rabi Josi – odkud má [hranici k] udržování ohně? Vyvozuje to z „a oheň na oltáři na něm bude hořet“ (Lv 6,5).
דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו מנלן אמר קרא (ויקרא ו, ב) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה זו מערכה גדולה ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטורת ורבי יוסי קיום האש מנא ליה נפקא ליה מוהאש על המזבח תוקד בו
A rabi Jehuda? Ten [verš] přichází kvůli zapálení plamene, neboť se učí: Rabi Jehuda říkával: Odkud [víme], že zapálení plamene má být jen na vrcholu oltáře? Verš říká: „a oheň na oltáři na něm bude hořet“ (Lv 6,5). Řekl rabi Josi: Odkud [víme], že se dělá hranice k udržování ohně? Verš říká: „a oheň na oltáři na něm bude hořet“.
ור' יהודה ההוא להצתת אליתא הוא דאתא דתניא היה רבי יהודה אומר מניין להצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח תלמוד לומר (ויקרא ו, ה) והאש על המזבח תוקד בו אמר רבי יוסי מניין שעושה מערכה לקיום האש תלמוד לומר והאש על המזבח תוקד בו
A rabi Josi – odkud má [pravidlo o] zapálení plamene? Vyvozuje to odtud, odkud to vyvozuje rabi Šimon, neboť se učí: „a synové Árona, kněze, dají oheň na oltář“ (Lv 1,7) – učí o zapálení plamene, že smí být provedeno jen způsobilým knězem a služební nádobou; slova rabiho Jehudy. Řekl mu rabi Šimon: Což tě napadá, že by laik přistupoval k oltáři? Nýbrž učí o zapálení plamene, že má být jen na vrcholu oltáře.
ורבי יוסי הצתת אליתא מנא ליה נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לרבי שמעון דתניא (ויקרא א, ז) ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בכהן כשר ובכלי שרת דברי ר' יהודה אמר לו רבי שמעון וכי תעלה על דעתך שזר קרב לגבי מזבח אלא לימד על הצתת אליתא שלא תהא אלא בראשו של מזבח
A rabi Meir – odkud má [hranici pro] údy a tuk, které nebyly stráveny od večera? Vyvozuje to z „a oheň“ [s předponou a]. A mudrci předponu a nevykládají.
ורבי מאיר איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מנא ליה נפקא ליה מואש ורבנן וא"ו לא דרשי
A mudrci – co dělají s údy a tukem, které nebyly stráveny od večera? Vracejí je na velkou hranici, neboť se učí: Odkud [víme] o údech a tuku, které nebyly stráveny od večera,
ורבנן איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי עביד להו מהדר להו למערכה גדולה דתניא מניין לאיברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב
Originál: Yoma 45a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.