[Co se týče] vinné oběti malomocného, kterou porazil ne pro její určení: dostáváme se ke sporu rabiho Meira a rabiho Elazara a rabiho Šimona. Podle rabiho Meira, který říká: Ať přinese jiné [zvíře] a začne znovu od začátku, i zde ať přinese jiné a porazí je.
אשם מצורע ששחטו שלא לשמו באנו למחלוקת ר' מאיר ור' אלעזר ור' שמעון ר' מאיר דאמר יביא אחר ויתחיל בתחילה הכא נמי יביא אחר וישחוט
Bylo učeno v souladu s rabim Jochananem: Vinná oběť malomocného, kterou porazil ne pro její určení, nebo [kohen] nedal z její krve na palce, se obětuje na oltáři [jako zápalná oběť] a vyžaduje úlitby, a [malomocný] potřebuje jinou vinnou oběť, aby se stal způsobilým. A Rav Chisda ti řekne: Co znamená ‚potřebuje‘? Potřebuje, ale nemá nápravu.
תניא כוותיה דרבי יוחנן אשם מצורע ששחטו שלא לשמו או שלא נתן מדמו לגבי בהונות הרי זה עולה לגבי מזבח וטעון נסכים וצריך אשם אחר להכשירו ורב חסדא אמר לך מאי צריך צריך ואין לו תקנה
A učí tanaita ‚potřebuje‘ ve smyslu ‚potřebuje, ale nemá nápravu‘? Ano. Vždyť bylo učeno: Nazír, který je holý – Bejt Šamaj říkají: Potřebuje přejetí břitvou; a Bejt Hilel říkají: Nepotřebuje přejetí břitvou. A rabi Avina řekl: Když Bejt Šamaj říkají ‚potřebuje‘, [míní tím] potřebuje, ale nemá nápravu.
ותני תנא צריך ואין לו תקנה אין והתניא נזיר ממורט ב"ש אומרים צריך העברת תער וב"ה אומרים אין צריך העברת תער וא"ר אבינא כשאומרים בית שמאי צריך צריך ואין לו תקנה
A to je ve sporu s rabim Pedatem, neboť rabi Pedat řekl: Bejt Šamaj a rabi Elazar řekli jednu a tutéž věc. Bejt Šamaj – to, co jsme uvedli; rabi Elazar – neboť bylo učeno: Kdo nemá palec na ruce a palec na noze, nemá nikdy očištění. Rabi Elazar říká: [Kohen] dá [krev] na jeho místo a [malomocný] vyhověl. Rabi Šimon říká: Dal-li na levý, vyhověl.
ופליגא דר' פדת דאמר רבי פדת בית שמאי ורבי אלעזר אמרו דבר אחד בית שמאי הא דאמרן רבי אלעזר (דתניא) אין לו בוהן יד ובוהן רגל אין לו טהרה עולמית רבי אלעזר אומר נותן על מקומו ויוצא רבי שמעון אומר אם נתן על של שמאל יצא
Rabíni učili: „A vezme z krve vinné oběti“ (Lv 14,14) – mohl bys myslet, že do nádoby; proto Písmo učí: „a dá“. Jako dávání [se děje] vlastní rukou kohena, tak i braní [se děje] vlastní rukou kohena.
תנו רבנן (ויקרא יד, יד) ולקח מדם האשם יכול בכלי ת"ל ונתן מה נתינה בעצמו של כהן אף לקיחה בעצמו של כהן
Mohl bys myslet, že i pro oltář je tomu tak; proto Písmo učí: „neboť jako oběť za hřích je vinná oběť“ (Lv 14,13). Jako oběť za hřích vyžaduje nádobu, tak i vinná oběť vyžaduje nádobu. Vyplývá tedy, že u vinné oběti malomocného přijímají její krev dva kohanim, jeden do ruky a jeden do nádoby. Ten, kdo přijal do nádoby, jde k oltáři, a ten, kdo přijal do ruky, jde k malomocnému.
יכול אף למזבח כן ת"ל (ויקרא יד, יג) כי כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה כלי אף אשם טעון כלי נמצאת אתה אומר אשם מצורע שני כהנים מקבלים את דמו אחד ביד ואחד בכלי זה שקבל בכלי בא לו אצל מזבח וזה שקיבל ביד בא לו אצל מצורע
Učili jsme tam: A všechny [tyto oběti] činí oděvy nečistými a jsou spalovány na místě popela – to jsou slova rabiho Elazara a rabiho Šimona. A mudrci říkají: Nečiní oděvy nečistými a nejsou spalovány na místě popela, kromě té poslední, protože jí bylo dokončeno smíření.
תנן התם וכולן מטמאים בגדים ונשרפין אבית הדשן דברי ר"א ור' שמעון וחכמים אומרים אין מטמאין בגדים ואין נשרפין אבית הדשן אלא האחרון הואיל וגמר בו כפרה
Rava se otázal Rava Nachmana: Kolik kozlů vyhání [do pustiny]? Řekl mu: Což vyhání celé své stádo? Řekl mu:
בעא מיניה רבא מרב נחמן כמה שעירים משלח א"ל וכי עדרו משלח אמר לו
Originál: Yoma 61b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.