Kdo posvětí své pole v době [platnosti] jubilea, dá za [plochu k] osevu chomeru ječmene padesát šekelů stříbra. Byly-li tam prohlubně hluboké deset dlaní nebo skály vysoké deset dlaní, neměří se s ním; méně než to – měří se s ním.
המקדיש שדהו בשעת היובל נותן בזרע חומר שעורים חמשים שקל כסף היו נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדין עמה פחות מכאן נמדדין עמה
A rozebírali jsme to: Dejme tomu, že spolu s polem posvěceny nebyly; ať jsou posvěceny samy o sobě! A kdybys řekl, že dokud to není bejt kor, nepočítá se – postavili proti tomu:
והוינן בה נהי דבהדי ארעא לא קדשו נקדשו באפי נפשייהו וכי תימא כמה דלא הוי בית כור לא חשיב ורמינהו
‚Pole‘ – proč to verš učí? Protože je řečeno: „osev chomeru ječmene za padesát [šekelů]“ (Lv 27,16), mám jen [pole], které posvětil tímto způsobem; odkud zahrnout letech a půl letechu, sea, tarkav a půl tarkavu, a dokonce i čtvrtku? Verš učí: ‚pole‘ – v každém případě.
שדה מה ת"ל לפי שנאמר (ויקרא כז, טז) זרע חומר שעורים בחמשים אין לי אלא שהקדיש בענין הזה מנין לרבות לתך וחצי לתך סאה תרקב וחצי תרקב ואפי' רובע מנין ת"ל שדה מכל מקום
Mar Ukva bar Chama řekl: Zde se zabýváme prohlubněmi plnými vody, protože nejsou k osevu způsobilé. To je i přesné [ze znění], neboť se to učí obdobně jako skály vysoké [deset dlaní]. Vyvoď z toho.
אמר מר עוקבא בר חמא הכא בנקעים מלאים מים עסקינן משום דלאו בני זריעה נינהו דיקא נמי דקתני דומיא דסלעים גבוהים ש"מ
U prodeje jsme se učili: Kdo řekne svému druhovi: Prodávám ti půdu o výměře bejt kor, a byly tam prohlubně hluboké deset dlaní nebo skály vysoké deset dlaní – neměří se s ní; méně než to – měří se s ní. A Mar Ukva bar Chama řekl: I když nejsou plné vody.
גבי מכר תנן האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך והיו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים אין נמדדים עמה פחות מכאן נמדדים עמה ואמר מר עוקבא בר חמא אע"פ שאין מלאים מים
Zde [u zasnoubení] – co [platí]? Přirovnáme to k posvěcení, nebo to přirovnáme k prodeji? Rozumné je, že to přirovnáme k posvěcení, neboť jí [muž] řekne: Já se namáhám, oseji a přivezu [výnos].
הכא מאי להקדש מדמינן לה או למכר מדמינן לה מסתברא להקדש מדמינן לה דאמר לה אנא טרחנא וזרענא ומייתינא
MIŠNA:Rabi Meir říká: Každá podmínka, která není jako podmínka synů Gádových a synů Rúbenových, není podmínkou, neboť je řečeno: „A řekl jim: Jestliže synové Gádovi a synové Rúbenovi přejdou“ (Nu 32,29), a je psáno: „Jestliže však nepřejdou ozbrojeni“ (Nu 32,30).
מתני׳ ר' מאיר אומר כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי שנאמר (במדבר לב, כט) ויאמר אליהם אם יעברו בני גד ובני ראובן וכתיב ואם לא יעברו חלוצים
GEMARA:Rabi Chanina ben Gamliel říká rabi Meirovi dobře! – Rabi Meir ti řekne: Kdyby tě napadlo, že to nepřichází [učit] dvojitou podmínku, ať je napsáno [jen] „Jestliže však nepřejdou … usadí se mezi vámi“; [proč] „v zemi Kenaan“ (Nu 32,30)
גמ׳ שפיר קאמר ליה ר' חנינא בן גמליאל לר"מ אמר לך רבי מאיר אי סלקא דעתך לאו לתנאי כפול הוא דאתא לכתוב ואם לא יעברו ונאחזו בתוככם בארץ כנען
Originál: Kiddushin 61a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.