Lod, Ono a Gej ha-Charašim byla obehnána hradbou od dob Jozua, syna Nunova.
לוד ואונו וגיא החרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו
Megila 4a מגילה
A Jozue je postavil? Vždyť je postavil Elpaal, jak je psáno: „Synové Elpaalovi: Eber, Mišam a Šemer; ten vystavěl Ono a Lod s jeho vesnicemi“ (1Pa 8,12). – A podle tvého názoru je postavil Asa, jak je psáno: „A [Asa] vystavěl [opevněná města v Judsku]“ (2Pa 14,5)!
והני יהושע בננהי והא אלפעל בננהי דכתיב (דברי הימים א ח, יב) בני אלפעל עבר ומשעם ושמר הוא בנה את אונו ואת לוד ובנותיה ולטעמיך אסא בננהי דכתיב (דברי הימים ב יד, ה) ויבן (אסא את ערי הבצורות אשר ליהודה)
Rabi Elazar řekl: Ta byla obehnána hradbou od dob Jozua, syna Nunova; byla zpustošena za dnů [události s] ženinou v Gibeji, přišel Elpaal a postavil je, opět se zřítila, přišel Asa a opravil je.
אמר ר' אלעזר הני מוקפות חומה מימות יהושע בן נון הוו חרוב בימי פילגש בגבעה ואתא אלפעל בננהי הדור אינפול אתא אסא שפצינהו
To je také přesně [vyjádřeno], neboť je psáno: „A řekl Judovi: Vystavějme tato města“ (2Pa 14,6) – z toho plyne, že města to byla již předtím. Plyne to z toho.
דיקא נמי דכתיב (דברי הימים ב יד, ו) ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה מכלל דערים הוו מעיקרא ש"מ
A rabi Jehošua ben Levi řekl: Ženy jsou povinny čtením svitku, protože i ony byly zahrnuty v tom zázraku. A rabi Jehošua ben Levi řekl: Připadne-li Purim na Šabat, kladou se otázky a vykládá se o tématu dne.
ואריב"ל נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס ואמר רבי יהושע בן לוי פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום
Proč právě Purim? I o svátku [to platí], neboť se učí v baraitě: Mojžíš ustanovil Izraeli, aby se kladly otázky a vykládalo o tématu dne: zákony Pesachu o Pesachu, zákony Šavuot o Šavuot a zákony Sukot o Sukot.
מאי אריא פורים אפילו י"ט נמי דתניא משה תיקן להם לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג
Purim mu bylo potřeba [zmínit]: mohl bys říci, že máme vydat zákaz kvůli [obavě, kterou uvádí] Raba; učí nás tedy [opak].
פורים איצטריכא ליה מהו דתימא נגזור משום דרבה קמ"ל
A rabi Jehošua ben Levi řekl: Člověk je povinen číst svitek v noci a znovu jej číst ve dne, neboť je řečeno: „Můj Bože, volám ve dne, a neodpovídáš, i v noci, a nemám pokoje“ (Ž 22,3).
ואריב"ל חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהלים כב, ג) אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי
Usoudili z toho [že je třeba] číst jej v noci a ve dne studovat jeho Mišnu. Rabi Jirmeja jim řekl: Mně to vysvětlil sám rabi Chija bar Aba: Jak lidé říkají: Projdu tento oddíl a zopakuji si ho.
סבור מינה למקרייה בליליא ולמיתנא מתניתין דידה ביממא אמר להו רבי ירמיה לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא כגון דאמרי אינשי אעבור פרשתא דא ואתנייה
Bylo také řečeno: Rabi Chelbo řekl, že Ula z Biry řekl: Člověk je povinen číst svitek v noci a znovu jej číst ve dne, neboť je řečeno: „Aby ti zpívala má sláva a nemlčela; Hospodine, můj Bože, navěky ti budu vzdávat díky“ (Ž 30,13).
איתמר נמי אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהלים ל, יג) למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך:
„Jenže vesnice si předsouvají na den shromáždění.“ Rabi Chanina řekl: Mudrci ulehčili vesnicím, aby si [čtení] předsouvaly na den shromáždění, aby mohly zajistit vodu a potravu svým bratřím ve velkých městech.
אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה: א"ר חנינא חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכין
Originál: Megillah 4a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.