uvnitř. A snad bys řekl: Jako je jeho ústí úzké, tak je celý úzký? Proto verš praví: „Prohloubil, rozšířil“ (Iz 30,33).
בתוכה ושמא תאמר כשם שפיה צר כך כולה צרה תלמוד לומר (ישעיהו ל, לג) העמיק הרחיב
Menachot 100a מנחות
Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A snad bys řekl, že nebyl připraven pro krále? Proto verš praví: „I ten je pro krále připraven“ (Iz 30,33). A snad bys řekl, že v něm není dříví? Proto verš praví: „Jeho hranice – oheň a mnoho dříví“ (Iz 30,33). A snad bys řekl, že to je jeho odměna? Proto verš praví: „a klid tvého stolu plného tuku“ (Jb 36,16).
ושמא תאמר למלך לא הוכנה תלמוד לאמר (ישעיהו ל, לג) גם היא למלך הוכן ושמא תאמר אין בה עצים תלמוד לאמר (ישעיהו ל, לג) מדורתה אש ועצים הרבה ושמא תאמר זה הוא שכרה תלמוד לומר (איוב לו, טז) ונחת שולחנך מלא דשן:
Připadl-li Den smíření na Šabat [atd.]. Raba bar bar Chana řekl jménem rabiho Jochanana: Nebyli to Babyloňané, nýbrž Alexandrijci, a protože nenáviděli Babyloňany, nazývali je jménem Babyloňanů.
חל יום הכיפורים להיות בשבת [וכו']: אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן לא בבליים הם אלא אלכסנדריים הם ומתוך ששונאין את בבליים קורין אותם על שם בבליים
Tak se také učí v baraitě: Rabi Josi říká: Nebyli to Babyloňané, nýbrž Alexandrijci, a protože nenáviděli Babyloňany, nazývali je jménem Babyloňanů. Rabi Jehuda mu řekl: Ať je tvá mysl upokojena, jako jsi upokojil mou.
תניא נמי הכי ר' יוסי אומר לא בבליים הם אלא אלכסנדריים הם ומתוך ששונאין את בבליים קוראין אותן על שם בבליים אמר לו ר' יהודה תנוח דעתך שהנחת דעתי:
MIŠNA: Rozložil-li chléb o Šabatu a misky [kadidla] po Šabatu a spálil misky o Šabatu, je neplatný; nejsou za ně povinni [trestem] kvůli piggulu, notaru a nečistotě.
מתני׳ סידר את הלחם בשבת ואת הבזיכין לאחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסול אין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא
Rozložil-li chléb i misky o Šabatu a spálil misky po Šabatu, je neplatný, a nejsou za ně povinni kvůli piggulu, notaru a nečistotě.
סידר את הלחם ואת הבזיכין בשבת והקטיר את הבזיכין לאחר השבת פסולה ואין חייבין עליהן משום פיגול נותר וטמא
Rozložil-li chléb i misky po Šabatu a spálil misky o Šabatu, je neplatný. Jak má postupovat? Ponechá jej do příštího Šabatu, neboť i kdyby byl na stole mnoho dní, nic se tím nestane.
סידר את הלחם ואת הבזיכין לאחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה כיצד יעשה יניחנה לשבת הבאה שאפילו היא על השולחן ימים רבים אין בכך כלום:
GEMARA: Učili jsme se tam: Správce jim řekl: Vyjděte a podívejte se, zda nastal čas porážky. Pokud nastal, pozorovatel říká: „Barkaj“ [rozbřesk]. Matitja ben Šmuel říká: [Ptá se:] Rozjasnila se celá tvář východu až k Chevronu? A on odpoví: Ano.
גמ׳ תנן התם אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה אם הגיע הרואה אומר ברקאי מתתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן
A proč to potřebovali? Protože jednou vyšlo světlo měsíce a domnívali se, že se rozjasnil východ; porazili stálou oběť a museli ji vynést na místo spalování.
ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר מזרח שחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה
A velekněze odvedli do místa ponoru. Toto bylo pravidlem v Chrámu: Kdokoli vykonal velkou potřebu, potřebuje ponor; a kdokoli vymočil, potřebuje posvětit ruce a nohy.
והורידו כהן גדול לבית הטבילה זה הכלל היה במקדש כל המסיך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים
Otec rabiho Avina učil: Nejen tato, ale i zápalná oběť z ptáka, jíž byla utržena hlava v noci, a moučná oběť, z níž byla vzata hrst v noci, musí být vynesena na místo spalování.
תני אבוה דר' אבין לא זו בלבד אלא אפילו עולת העוף שנמלקה בלילה ומנחה שנקמצה בלילה תצא לבית השריפה
Zápalná oběť z ptáka je pochopitelná, protože ji nelze vrátit. Ale u moučné oběti je možné vrátit hrst na její místo a vzít hrst ve dne!
בשלמא עולת העוף משום דלא אפשר לאהדורה אלא מנחה אפשר דמהדר קומץ לדוכתיה וקמיץ ביממא
On to učil a on to [i vysvětlil a] řekl: Služební nádoby posvěcují i mimo svůj čas.
הוא תני לה והוא אמר לה כלי שרת מקדשין שלא בזמנן
Namítají: Cokoli se obětuje ve dne, posvěcuje se ve dne; v noci – posvěcuje se v noci; ve dne i v noci – posvěcuje se ve dne i v noci.
מיתיבי כל הקרב ביום קדוש ביום בלילה קדוש בלילה בין ביום ובין בלילה קדוש בין ביום ובין בלילה
„Cokoli se obětuje ve dne, posvěcuje se ve dne“ – ve dne ano, v noci ne? Neposvěcuje se tak, aby byla obětována, ale posvěcuje se tak, aby byla neplatná.
כל הקרב ביום קדוש ביום ביום אין בלילה לא אינו קדוש ליקרב אבל קדוש ליפסל
Rabi Zejra namítl: Rozložil-li chléb i misky po Šabatu a spálil misky o Šabatu, je neplatný. Jak má postupovat? Ponechá jej do příštího Šabatu, neboť i kdyby byl na stole mnoho dní, nic se tím nestane.
מותיב ר' זירא סידר את הלחם ואת הבזיכין אחר שבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה כיצד יעשה יניחנה לשבת הבאה שאפילו היא על השלחן ימים רבים אין בכך כלום
A kdyby tě napadlo, že služební nádoby posvěcují i mimo svůj čas, ať se [chléb] posvětí a stane se neplatným!
ואי סלקא דעתך כלי שרת מקדשין שלא בזמנן (ליפסל) ליקדוש וליפסול
Raba řekl: Kdo namítá, namítá dobře. A otec rabiho Avina také hovořil o baraitě: zastává názor, že noc nepředstavuje nedostatek času, ale dny představují nedostatek času.
אמר רבה מאן דקא מותיב שפיר קא מותיב אבוה דר' אבין נמי מתניתא קאמר קסבר לילה אין מחוסר זמן הא ימים מחוסרין זמן
Nakonec přece,
סוף סוף
Originál: Menachot 100a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.