Tanna [to odvozuje] z „Toto je zákon zápalné oběti“ (Lv 6,2), [kde Písmo] zahrnulo; [argument o výšině] je jen podpůrný.
תנא אזאת תורת העולה ריבה סמיך ליה
Menachot 49a מנחות
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 5Námitka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Raba bar bar Chana učil před Ravem: Beránci Svátku týdnů, které porazil jako berany, jsou platní, ale nezapočítali se majitelům jako splnění povinnosti. Řekl mu Rav: Započítali se a započítali.
תני רבה בר בר חנה קמיה דרב כבשי עצרת ששחטן לשום אילים כשרין ולא עלו לבעלים לשום חובה אמר ליה רב עלו ועלו
Řekl Rav Chisda: Ravova slova jsou pochopitelná, když se domníval, že jsou to berani, a porazil je jako beránky, neboť beránci byli poraženi jako beránci.
אמר רב חסדא מסתברא מילתיה דרב בכסבור אילים ושחטן לשום כבשים שהרי כבשים לשום כבשים נשחטו
Ale když se domníval, že jsou to berani, a porazil je jako berany, nikoli – vykořenění [určení] omylem je vykořeněním. A Raba řekl: Vykořenění omylem není vykořeněním.
אבל כסבור אילים ושחטן לשום אילים לא עקירה בטעות הויא עקירה ורבה אמר עקירה בטעות לא הויא עקירה
Řekl Rava: A namítáme proti našemu učení: Kohanim, kteří učinili v Chrámu piggul úmyslně, jsou vinni; z toho plyne, že neúmyslně jsou osvobozeni. A učí se k tomu: Jejich piggul je piggul.
אמר רבא ומותבינן אשמעתין הכהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבין הא שוגגין פטורין ותני עלה פיגולן פיגול
Jak to vypadá? Řekneš-li, že ví, že je to oběť za hřích, a zamýšlí s ní jako s pokojnou obětí – to už nejsou neúmyslní, ale úmyslní.
היכי דמי אילימא דידע דחטאת היא וקא מחשב בה לשום שלמים האי שוגגין מזידין הוו
Není to tedy tak, že se domnívá, že je to pokojná oběť, a zamýšlí s ní jako s pokojnou obětí, a učí se: Jejich piggul je piggul? Z toho plyne, že vykořenění omylem je vykořeněním.
אלא לאו דכסבור שלמים הוא וקא מחשב בה לשום שלמים וקתני פיגולן פיגול אלמא עקירה בטעות הויא עקירה
Řekl mu Abaje: Ve skutečnosti ví, že je to oběť za hřích, a zamýšlí s ní jako s pokojnou obětí, a [neúmyslnost spočívá v tom, že] říká: [Je to] dovoleno.
אמר לי' אביי לעולם דידע דחטאת היא וקא מחשב בה לשום שלמים ובאומר מותר
Namítl rabi Zejra: Rabi Šimon říká: Všechny moučné oběti, z nichž byla odebrána hrst ne pro jejich účel, jsou platné a započítaly se majitelům jako splnění povinnosti.
מתיב ר' זירא ר' שמעון אומר כל מנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות ועלו לבעלים לשום חובה
Neboť moučné oběti nejsou podobné zvířecím obětem: odebere-li hrst z [oběti] z pánve jako z [oběti] z hrnce, její provedení dokazuje, že je z pánve; [odebere-li hrst ze] suché jako ze smíšené [s olejem], její provedení dokazuje, že je suchá.
שאין המנחות דומות לזבחים שהקומץ מחבת לשום מרחשת מעשיה מוכיחין עליה שהיא מחבת חרבה לשום בלולה מעשיה מוכיחין עליה שהיא חרבה
Ale u zvířecích obětí tomu tak není: jedna porážka pro všechny, jedno zachycení [krve] pro všechny, jedno pokropení pro všechny.
אבל בזבחים אינו כן שחיטה אחת לכולן קבלה אחת לכולן זריקה אחת לכולן
Jak to vypadá? Řekneš-li, že ví, že je to [oběť] z pánve, a odebírá z ní hrst jako z [oběti] z hrnce – co na tom, že její provedení dokazuje? Vždyť ji vykořeňuje!
היכי דמי אילימא דידע דמחבת היא וקא קמיץ לה לשום מרחשת כי מעשיה מוכיחין מאי הוי הא מיעקר קא עקיר לה
Není to tedy tak, že se domníval, že je to [oběť] z hrnce, a odebral hrst jako z [oběti] z hrnce a mýlil se? A [jen] zde [je platná], protože její provedení dokazuje; jinak ale vykořenění omylem je vykořeněním.
אלא לאו דכסבור מרחשת היא וקא קמיץ לה לשום מרחשת וטעה דהכא הוא דמעשיה מוכיחין עליה הא בעלמא עקירה בטעות הויא עקירה
Řekl mu Abaje: Ve skutečnosti ví, že je to [oběť] z pánve, a odebírá z ní hrst jako z [oběti] z hrnce.
אמר ליה אביי לעולם דידע דמחבת היא וקא קמיץ לה לשום מרחשת
A to, co jsi řekl: „Co na tom, že její provedení dokazuje?“ – Rava je důsledný ve svém názoru, neboť Rava řekl: Úmysl, který není rozpoznatelný, Milosrdný prohlásil za zneplatňující; úmysl, který je rozpoznatelný, Milosrdný za zneplatňující neprohlásil.
ודקא אמרת כי מעשיה מוכיחין עליה מאי הוי רבא לטעמיה דאמר רבא מחשבה דלא מינכרא פסל רחמנא מחשבה דמינכרא לא פסל רחמנא:
MIŠNA: Stálé oběti nebrání přídavným obětem a přídavné oběti nebrání stálým obětem, a ani přídavné oběti nebrání jedna druhé. Nepřinesli-li beránka ráno, ať [ho] přinesou mezi večery.
מתני׳ התמידין אין מעכבין את המוספין ולא המוספין מעכבין את התמידין ולא המוספין מעכבין זה את זה לא הקריבו כבש בבוקר יקריבו בין הערבים
Řekl rabi Šimon: Kdy? Když byli přinuceni nebo [jednali] neúmyslně; ale jednali-li úmyslně a nepřinesli beránka ráno, ať nepřinášejí mezi večery.
אמר ר' שמעון אימתי בזמן שהיו אנוסין או שוגגין אבל אם היו מזידין ולא הקריבו כבש בבוקר לא יקריבו בין הערבים
Nepálili-li kadidlo ráno, ať [ho] pálí mezi večery.
לא הקטירו קטורת בבוקר יקטירו בין הערבים
Řekl rabi Šimon: A celé se přinášelo mezi večery; neboť zlatý oltář se zasvěcuje pouze kadidlem z vonných látek, oltář zápalných obětí pouze ranní stálou obětí, stůl pouze předkladnými chleby v Šabat a svícen pouze [zapálením] jeho sedmi lamp mezi večery.
אמר רבי שמעון וכולה היתה קריבה בין הערבים שאין מחנכין את מזבח הזהב אלא בקטורת הסמים ולא מזבח העולה אלא בתמיד של שחר ולא את השולחן אלא בלחם הפנים בשבת ולא את המנורה אלא בשבעה נרותיה בין הערבים:
GEMARA: Rabi Chija bar Avin se zeptal Rava Chisdy: Pospolitost, která nemá [dost zvířat pro] stálé i přídavné oběti – která z nich má přednost?
גמ׳ בעא מיניה ר' חייא בר אבין מרב חסדא ציבור שאין להן תמידין ומוספין אי זה מהן קודם
Jak to vypadá? Řekneš-li, že stálé oběti toho dne a přídavné oběti toho dne – to je zřejmé, stálé oběti mají přednost, neboť jsou častější i posvěcenější.
היכי דמי אילימא תמידין דיומיה ומוספין דיומיה פשיטא תמידין עדיפי דהוו להו תדיר ומקודש
Ale [jde o] stálé oběti zítřka a přídavné oběti dneška: mají přednost stálé oběti, protože jsou častější, anebo snad mají přednost přídavné oběti, protože jsou [již] posvěceny [svatostí dne]?
אלא תמידין דלמחר ומוספין דהאידנא תמידין עדיפי שכן תדיר או דלמא מוספין עדיפי דהוו להו מקודש
Řekl mu: Učili jste se to: Stálé oběti nebrání přídavným obětem a přídavné oběti nebrání stálým obětem, a ani přídavné oběti nebrání jedna druhé.
אמר ליה תניתוה התמידין אין מעכבין את המוספין ולא המוספין מעכבין את התמידין ולא (את) המוספין מעכבין זה את זה
Jak to vypadá? Řekneš-li, že má [obojí] – ať přinese přednostně [stálou oběť]! Vždyť se učí: Odkud [víme], že nic nemá předcházet ranní stálé oběti? Písmo praví: „a připraví na něm zápalnou oběť“ (Lv 6,5).
היכי דמי אילימא דאית ליה ולקדם והתניא מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר ת"ל (ויקרא ו, ה) וערך עליה העולה
A Rava řekl: „Zápalnou oběť“ [se členem] – první zápalnou oběť.
ואמר רבא העולה עולה ראשונה
Originál: Menachot 49a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.