protože jsi mu ho dovolil [sklízet] jen trháním [rukou], pamatuje si [, že je zakázané].
מתוך שלא היתרתה לו אלא על ידי קיטוף זכור הוא
Menachot 68a מנחות
Struktura debaty:Mišna 1Otázka 4
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Abaje mu řekl: To platí o sklizni; [ale] co lze říci o mletí a prosévání?
אמר ליה אביי תינח קצירה טחינה והרקדה מאי איכא למימר
To není obtížné: mletí ručním mlýnkem, prosévání na [obráceném] sítu.
הא לא קשיא טחינה בריחיא דידא הרקדה על גבי נפה
[Ale] co lze říci o zavlažovaném poli, u něhož je sklizeň dovolena? Neboť se učí: Sklízí se zavlažované pole v údolích, ale nestohuje se.
בית השלחין דשריא קצירה דתנן קוצרין בית השלחין שבעמקים אבל לא גודשין מאי איכא למימר
אלא אמר אביי חדש בדיל מיניה חמץ לא בדיל מיניה
Rava řekl: [Rozpor mezi výrokem] rabi Jehudy a [výrokem] rabi Jehudy je obtížný; [rozpor mezi výrokem] rabínů a [výrokem] rabínů [snad] obtížný není?
אמר רבא דר' יהודה אדר' יהודה קשיא דרבנן אדרבנן לא קשיא
Spíše Rava řekl: [Rozpor mezi výrokem] rabi Jehudy a [výrokem] rabi Jehudy obtížný není, jak jsme [ho] vyřešili; [rozpor mezi výrokem] rabínů a [výrokem] rabínů obtížný není: Ten, kdo sám [kvas] hledá, aby ho spálil, bude z něho jíst?
אלא אמר רבא דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא כדשנינן דרבנן אדרבנן לא קשיא הוא עצמו מחזר עליו לשורפו מיכל אכיל מיניה
Rav Aši řekl: [Rozpor mezi výrokem] rabi Jehudy a [výrokem] rabi Jehudy obtížný není – učili jsme se „mouka z praženého zrní“.
רב אשי אמר דרבי יהודה אדרבי יהודה לא קשיא קמח קלי תנן
Ale to [vysvětlení] Rav Ašiho je bezpodstatné. To platí od pražení dál; co lze říci do pražení?
והא דרב אשי ברותא היא תינח מקלי ואילך עד קלי מאי איכא למימר
A řekneš-li, [že] i zde [šlo o sklizeň] trháním a podle Raby – co lze říci o zavlažovaném poli, u něhož je sklizeň dovolena? Spíše to [vysvětlení] Rav Ašiho je bezpodstatné.
וכי תימא הכא נמי ע"י קיטוף וכדרבה בית השלחין דשריא קצירה מאי איכא למימר אלא הא דרב אשי ברותא היא:
MIŠNA: Jakmile byl omer obětován, nové [obilí] je ihned dovoleno; [pro] vzdálené je dovoleno od poledne dál. Poté, co byl Chrám zničen, Raban Jochanan ben Zakaj ustanovil, že celý den mávání je [nové obilí] zakázáno.
מתני׳ משקרב העומר הותר חדש מיד הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן משחרב בהמ"ק התקין ר' יוחנן בן זכאי שיהא יום הנף כולו אסור
Rabi Jehuda řekl: Vždyť je zakázáno podle Tóry, neboť je řečeno: „až do tohoto samého dne“ (Lv 23,14). Proč je [pro] vzdálené dovoleno od poledne dál? Protože vědí, že soud s ním neotálí.
אמר ר' יהודה והלא מן התורה הוא אסור שנאמר (ויקרא כג, יד) עד עצם היום הזה מפני מה הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן מפני שהן יודעין שאין ב"ד מתעצלין בו:
GEMARA: Rav a Šmuel oba řekli: V době, kdy Chrám stojí, [nové obilí] dovoluje omer; v době, kdy Chrám nestojí, [ho] dovoluje rozbřesk na východě.
גמ׳ רב ושמואל דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים עומר מתיר בזמן שאין בית המקדש קיים האיר מזרח מתיר
Jaký je důvod? Jsou psány dva verše: je psáno „dokud nepřinesete“ (Lv 23,14), a je psáno „až do tohoto samého dne“ (Lv 23,14). Jak to?
מאי טעמא תרי קראי כתיבי כתיב (ויקרא כג, יד) עד (יום) הביאכם וכתיב עד עצם היום הזה הא כיצד
Zde [jde o] dobu, kdy Chrám stojí, zde [o] dobu, kdy Chrám nestojí.
כאן בזמן שבית המקדש קיים כאן בזמן שאין בית המקדש קיים
Rabi Jochanan a Reš Lakiš oba řekli: I v době, kdy Chrám stojí, [nové obilí] dovoluje rozbřesk na východě. Ale vždyť je psáno „dokud nepřinesete“? [To je] k [splnění] přikázání.
ר' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו אפילו בזמן שבית המקדש קיים האיר מזרח מתיר והכתיב עד הביאכם למצוה
„Jakmile byl omer obětován, nové [obilí] je ihned dovoleno“ – k [splnění] přikázání.
משקרב העומר הותר חדש מיד למצוה
„Omer dovoloval [nové obilí] v zemi a dva chleby v Chrámu“ – k [splnění] přikázání.
העומר היה מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש למצוה
Originál: Menachot 68a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.