Copak můžeš říci, že to, které [je určeno] pro oběť za hřích, bude obětováno jako zápalná? Zde [jde o] samici, zde o samce.
מי מצית אמרת הדין דחטאת תקרב עולה הכא נקבה הכא זכר
Nazir 27b נזיר
Struktura debaty:Námitka 2
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Namítl Rav Hamnuna: A cožpak říkáme, že zvíře s vadou je jako neurčené? Pojď a slyš: „Jak to, že řekli: Muž se holí [z prostředků určených] na nazírství svého otce? Když byli on i jeho otec nazíry a jeho otec oddělil peníze na své nazírství a zemřel, a [syn] řekl: ‚Jsem nazírem pod podmínkou, že se oholím [z] peněz otcových.‘
מתיב רב המנונא ומי אמרינן בהמה בעלת מום כסתומה דמיא ת"ש כיצד אמרו האיש מגלח על נזירות אביו בזמן שהיה הוא ואביו נזירים והפריש אביו מעות לנזירותו ומת ואמר הריני נזיר ע"מ שאגלח על מעות אבא
Měl-li [otec] peníze neurčené, připadnou na dobrovolné oběti. Měl-li oddělené zvíře: oběť za hřích ať zemře, zápalná ať je obětována jako zápalná a pokojné ať jsou obětovány jako pokojné.“ Není-liž [to míněno] i o zvířeti s vadou?
היו לו מעות סתומות יפלו לנדבה היתה לו בהמה מופרשת חטאת תמות עולה תקרב עולה ושלמים יקרבו שלמים מאי לאו אפי' בעלת מום
Ne, [jde o] bezvadné; ale [zvíře] s vadou je jako neurčené. – Proč pak [mluví] právě o penězích? Ať řekne: „Měl-li zvíře s vadou, připadne na dobrovolné oběti.“
לא תמימה אבל בעלת מום כסתומה דמיא מאי איריא מעות לימא היתה לו בהמה בעלת מום יפלו לנדבה
Tak tomu i je: [zvíře] s vadou – k čemu je posvěceno? Ke své ceně; a cena, to jsou peníze.
הכי נמי בעלת מום למאי קדישא לדמי דמי היינו מעות
Namítl Rava: „…svou oběť“ (Lv 4,23) – svou obětí si splní [povinnost], ale nesplní ji obětí svého otce. Mohl bych [myslet]: nesplní ji obětí svého otce, kterou [otec] oddělil za lehčí [hřích] pro těžší, nebo za těžší pro lehčí,
מתיב רבא (ויקרא ד, כג) קרבנו בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבן אביו יכול לא יצא בקרבנו של אביו שהפריש מן הקלה על החמורה או מן החמורה על הקלה
ale splní ji obětí, kterou jeho otec oddělil za lehčí pro lehčí nebo za těžší pro těžší; proto Písmo učí „svou oběť“ – svou obětí si splní, a nesplní ji obětí svého otce.
אבל יוצא בקרבן שהפריש אביו מן הקלה על הקלה או מן החמורה על החמורה ת"ל (ויקרא ד, כג) קרבנו קרבנו בקרבנו הוא יוצא ואינו יוצא בקרבנו של אביו
Mohl bych [myslet]: nesplní ji obětí svého otce u zvířete, které [otec] oddělil, ani za lehčí pro lehčí či za těžší pro těžší, neboť člověk se při nazírství neholí na zvíře svého otce; ale splní ji penězi, které oddělil jeho otec, i za těžší pro lehčí či za lehčí pro těžší, neboť člověk se při nazírství holí na peníze svého otce,
יכול לא יצא בקרבן אביו בבהמה שהפריש אפי' מן הקלה על הקלה מן החמורה על החמורה שהרי אין אדם מגלח על בהמת אביו בנזירות אבל יוצא במעות שהפריש אביו אפי' מן החמורה על הקלה או מן הקלה על החמורה שהרי אדם מגלח על מעות אביו בנזירות
Originál: Nazir 27b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.