MIŠNA: Kdo si slibem zakáže dům, má dovolenu horní místnost – slova rabiho Meira. Mudrci však říkají: Horní místnost je zahrnuta v domě. Kdo si slibem zakáže horní místnost, má dovolen dům.
מתני׳ הנודר מן הבית מותר בעלייה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עלייה בכלל הבית הנודר מן עלייה מותר בבית:
GEMARA: Kdo učil: „V domě“ (Lv 14,35) – má zahrnout přístavek; „v domě“ – má zahrnout horní místnost? Rav Chisda řekl: To je rabi Meir; neboť kdyby [to byli] rabíni – vždyť rabíni říkají, že horní místnost je zahrnuta v domě; proč by potřebovali verš v domě k zahrnutí?
גמ׳ מאן תנא (ויקרא יד, לה) בבית לרבות את היציע בבית לרבות את העלייה אמר רב חסדא רבי מאיר היא דאי רבנן האמרי רבנן עלייה בכלל הבית למה לי קרא בבית לריבויא
Abaje řekl: I kdybys řekl, že [to jsou] rabíni, verš je potřebný; napadlo by tě totiž, že protože je psáno: „V domě země vašeho vlastnictví“ (Lv 14,34), domem se nazývá to, co je spojeno se zemí, kdežto horní místnost se zemí spojena není.
אביי אמר אפי' תימא רבנן בעיא קרא דסלקא דעתך אמינא (ויקרא יד, לד) בבית ארץ אחזתכם כתיב דמחבר בארעא שמיה בית עלייה הא לא מחבר בארעא
Podle koho je to, co řekl Rav Huna bar Chija jménem Uly: [Řekne-li:] Prodávám ti místnost ve svém domě, ukáže mu [i] horní místnost? Důvod je ten, že mu řekl: místnost ve svém domě; ale [řekl-li jen] místnost, horní místnost mu neukazuje. Máme říci, že je to [podle]rabiho Meira? – Můžeš říci, že i [podle] rabínů: co znamená horní místnost? Nejlepší z místností.
כמאן אזלא הא דאמר רב הונא בר חייא משמיה דעולא בית בביתי אני מוכר לך מראהו עלייה טעמא דא"ל בית שבביתי אני מוכר לך אבל בית סתם אינו מראהו עלייה לימא רבי מאיר היא אפילו תימא רבנן מאי עלייה מעולה שבבתים:
MIŠNA: Kdo si slibem zakáže lůžko, má dovolen dargaš – slova rabiho Meira. Mudrci však říkají: Dargaš je zahrnut v lůžku. Kdo si slibem zakáže dargaš, má dovoleno lůžko.
מתני׳ הנודר מן המטה מותר בדרגש דברי רבי מאיר וחכ"א דרגש בכלל מטה הנודר מן הדרגש מותר במטה:
GEMARA: Co je dargaš? Ula řekl: Lůžko štěstí. Rabíni řekli Ulovi: A to, co jsme se učili: Když mu [králi] podávají jídlo útěchy, všichni lidé leží na zemi a on leží na dargaši – po celý rok na něm nesedá, a v ten den na něm sedí? Ravina k tomu namítl: Je to jako s masem a vínem: celý rok, chce-li, jí, a nechce-li, nejí, ale v ten den mu je dáváme.
גמ׳ מאי דרגש אמר עולא ערסא דגדא אמרו ליה רבנן לעולא הא דתנן כשהן מברין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מיסב על הדרגש כולה שתא לא יתיב עלה ההוא יומא יתיב עלה מתקיף לה רבינא מידי דהוה אבשר ויין דכולה שתא אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל ההוא יומא אנן יהבינן ליה
Nýbrž toto je těžkost: Bylo vyučováno: Dargaš se nepřevrací, nýbrž se postaví na stranu. A řekneš-li, že je to lůžko štěstí – vždyť bylo vyučováno: Kdo převrací své lůžko, nepřevrací jen své lůžko, nýbrž převrací všechna lůžka, která má v domě! – To není těžkost:
אלא הא קשיא דתניא דרגש לא היה כופהו אלא זוקפו ואי אמרת ערסא דגדא הוא והתניא הכופה את מטתו לא מטתו בלבד הוא כופה אלא כל מטות שיש לו בתוך הבית הוא כופה הא לא קשיא
Originál: Nedarim 56a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.