z jemné mouky; tučné maso — z kozy, která [ještě] nevrhla; staré víno — velmi staré.
דסמידא בשר שמן דצפירתא דלא אפתח יין ישן עתיק עתיקי
Pesachim 42b פסחים
Struktura debaty:Baraita 1Otázka 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Všechno, co prospívá jednomu [údu], škodí druhému, a co škodí jednomu, prospívá druhému — kromě čerstvého zázvoru, dlouhého pepře, jemného chleba, tučného masa a starého vína, které prospívají celému tělu.
כל מילי דמעלי להאי קשה להאי ודקשה להאי מעלי להאי בר מזנגבילא רטיבא ופילפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן דמעלי לכולי גופיה:
„Médské pivo“: Protože do něj dávají ječnou vodu.
שכר המדי: דרמו ביה מי שערי:
„A edomský ocet“: Protože do něj házejí ječmen.
וחומץ האדומי: דשדו ביה שערי
Rav Nachman (bar Jicchak) řekl: Zpočátku, když se přinášely úlitby z Judska, víno Judska nezkvasilo [v ocet], dokud do něj nedali ječmen, a nazývali jej prostě ocet.
אמר רב נחמן (בר יצחק) בתחלה כשהיו מביאין נסכים מיהודה לא היה יינם של יהודה מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין והיו קורין אותו חומץ סתם
A nyní víno Edomců nezkvasí, dokud do něj nedají ječmen, a nazývají jej edomský ocet, aby se splnilo, co je řečeno: „Naplním se, [když je ona] zpustošená“ (Ez 26,2) — je-li naplněno toto, je zpustošeno ono, a je-li naplněno ono, je zpustošeno toto. Rav Nachman bar Jicchak řekl: Odtud: „a národ bude silnější než národ“ (Gn 25,23).
ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין וקורין אותו חומץ האדומי לקיים מה שנאמר (יחזקאל כו, ב) אמלאה החרבה אם מלאה זו חרבה זו ואם מלאה זו חרבה זו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (בראשית כה, כג) ולאם מלאם יאמץ
Bylo učeno: Rabi Jehuda řekl: V Judsku zpočátku ten, kdo kupoval ocet od neučeného [am ha-arec], nemusel desátkovat, protože se předpokládalo, že pochází jen z výluhu výlisků; a nyní ten, kdo kupuje ocet od neučeného, musí desátkovat, protože se předpokládá, že pochází jen z vína.
תניא אמר רבי יהודה ביהודה בראשונה הלוקח חומץ מעם הארץ אינו צריך לעשר מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד ועכשיו הלוקח חומץ מעם הארץ צריך לעשר שחזקתו אינו בא אלא מן היין
A domnívá se rabi Jehuda, že výluh výlisků nepodléhá desátkování? Vždyť bylo učeno: Kdo dělá výluh výlisků — nalil vodu podle míry a našel [tekutinu] v míře své míry, je osvobozen; a rabi Jehuda [jej] zavazuje!
וסבר רבי יהודה תמד לאו בר עשורי הוא והא (תניא) המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור ורבי יהודה מחייב
Takto to míní: Neučení nebyli podezíráni ohledně výluhu výlisků. A chceš-li, řekni: Byli podezíráni, a není to obtížné: toto [platí] o [výluhu] z kalu, toto o [výluhu] z vylisovaných slupek.
הכי קאמר לא נחשדו עמי הארץ על התמד אי בעית אימא נחשדו ולא קשיא הא בדרווקא הא בדפורצני:
„A egyptský zitom“ atd.: Co je egyptský zitom?
וזיתום המצרי וכו': מאי זיתום המצרי
Rav Josef učil: Třetina ječmene, třetina světlice a třetina soli.
תנא רב יוסף תלתא שערי תלתא קורטמי ותלתא מלחא
Rav Papa vynechává ječmen a dává pšenici; a tvým znamením [je] sisni.
רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי וסימניך סיסני
Namočí je, opraží je, umelou je a pijí je od [svátku] obětí až do Aceret. Toho, kdo je zácpou sevřený, uvolní, a toho, kdo je uvolněný, sevře; pro nemocného a pro těhotnou ženu je to nebezpečné.
תרו להו וקלו להו וטחני להו ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא דקמיט מרפי ליה ודרפי מקמיט ליה לחולה ולאשה עוברה סכנתא:
„A barvířský zoman“ atd.: Zde to vykládali: otrubová voda, s níž barví lakem.
וזומן של צבעים וכו': הכא תרגימו מיא דחיורי דצבעי בהו לבא:
„A kuchařský amilan“ atd.: Chléb z obilí, které nedosáhlo třetiny [zralosti], který kladou na hrdlo hrnce, a ten nasává pěnu.
ועמילן של טבחים וכו': פת תבואה שלא הביאה שליש שמניחה על פי קדירה ושואבת הזוהמא:
„A písařské lepidlo“ atd.: Zde to vykládali: obuvnická kaše.
וקולן של סופרים וכו': הכא תרגומא פרורא דאושכפי
Rav Šimi z Chozny řekl: To je kosmetická pasta dcer bohatých, kterou nechávají pro dcery chudých.
רב שימי מחוזנאה אמר זה טיפולן של בנות עשירים שמשיירות אותו לבנות עניים
Je tomu tak? Vždyť rabi Chija učil: Čtyři druhy [typické pro různé] země a tři druhy řemesel; a řekneš-li [že je to] kosmetická pasta dcer bohatých, jaké druhy řemesel tu jsou?
איני והא תנא רבי חייא ארבעה מיני מדינה ושלשה מיני אומנות ואי אמרת טיפולן של בנות עשירים מאי מיני אומנות איכא
Nýbrž co? Obuvnická kaše? Proč to nazývá písařským lepidlem? Měl to nazvat lepidlem řemenářů! Rav Hošaja řekl: Vskutku obuvnická kaše; a proč to nazývá písařským lepidlem? Protože i písaři jí slepují své papíry.
ואלא מאי פרורא דאושכפי אמאי קרי ליה האי קולן של סופרים קולן של רצענין מיבעיא ליה אמר רב אושעיא לעולם פרורא דאושכפי ומאי קרי ליה קולן של סופרים דסופרים נמי מדבקין בהו ניירותיהן:
„Rabi Eliezer říká: Také ženské ozdoby“ atd.: Ženské ozdoby — to tě napadá? Nýbrž řekni: Také ženská kosmetika, neboť Rav Jehuda řekl, že Rav řekl: Izraelské dcery
רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים וכו': תכשיטי נשים סלקא דעתך אלא אימא אף טיפולי נשים דאמר רב יהודה אמר רב בנות ישראל
Originál: Pesachim 42b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.