kdy had přišel na Evu, vložil do ní poskvrnu. Izrael, který stál u hory Sinaj – jejich poskvrna ustala; modloslužebníci, kteří nestáli u hory Sinaj – jejich poskvrna neustala. Rav Acha, syn Ravy, řekl Rav Ašimu: A co proselyté? Řekl mu: I když oni [tam] nebyli, jejich osudové hvězdy [tam] byly, jak je psáno: „S tím, kdo je zde s námi a stojí dnes před Hospodinem, naším Bohem, i s tím, kdo tu dnes s námi není“ (Dt 29,14).
שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבי' שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי גרים מאי א"ל אע"ג דאינהו לא הוו מזלייהו הוו דכתיב (דברים כט, יד) את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלהינו ואת אשר איננו פה וגו'
A je to v rozporu s rabim Abou bar Kahanou, neboť rabi Aba bar Kahana řekl: Po tři pokolení neustala poskvrna od našich otců: Abraham zplodil Jišmaela, Jicchak zplodil Esava; Jaakov zplodil dvanáct kmenů, na nichž nebylo žádné vady.
ופליגא דר' אבא בר כהנא דא"ר אבא בר כהנא עד שלשה דורות לא פסקה זוהמא מאבותינו אברהם הוליד את ישמעאל יצחק הוליד את עשו יעקב הוליד י"ב שבטים שלא היה בהן שום דופי:
MIŠNA: Člověk smí rozbít sud, aby z něj jedl sušené fíky, jen ať nezamýšlí udělat [z něj] nádobu. A neprovrtává se zátka sudu – slova rabiho Jehudy; a mudrci [to] dovolují. A nebude ho provrtávat z boku; a byl-li provrtaný, nedá na něj vosk, protože roztírá. Rabi Jehuda řekl: Případ přišel před Rabana Jochanana ben Zakaje v Aravě a řekl: Obávám se pro něj [povinnosti] oběti za hřích.
מתני׳ שובר אדם את החבית לאכול הימנה גרוגרות ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי ואין נוקבין מגופה של חבית דברי ר' יהודה וחכמים מתירין ולא יקבנה מצדה ואם היתה נקובה לא יתן עליה שעוה מפני שהוא ממרח אמר ר' יהודה מעשה בא לפני רבן יוחנן בן זכאי בערב ואמר חוששני לו מחטאת:
Namítají: Raban Šimon ben Gamliel říká: Člověk smí přinést sud vína, usekne mu hrdlo mečem a postaví ho před hosty o Šabatu, a nemusí se obávat. – To [jsou] rabíni; naše Mišna je [podle]rabiho Nechemji.
מיתיבי ר' שמעון בן גמליאל אומר מביא אדם את החבית של יין ומתיז ראשה בסייף ומניחה לפני האורחים בשבת ואינו חושש ההיא רבנן מתני' רבי נחמיה היא
A co nutilo rabiho Ošaju vykládat Mišnu podle rabiho Nechemji a o slisovaných? Ať ji vyloží o oddělených a podle rabínů! Rava řekl: Mišna mu dělala potíže: proč zmiňuje sušené fíky? Ať učí „ovoce“! Plyne z toho tedy, [že jde] o slisované.
ומאי דוחקיה דרבי אושעיא לאוקמי מתניתין כרבי נחמיה ובדרוסות לוקמה במפורדות ורבנן אמר רבא מתני' קשיתיה מאי איריא דתני גרוגרות ליתני פירות אלא ש"מ בדרוסות
Jedna [baraita] učí: Pletené obaly sušených fíků a datlí – rozváže, roztrhne a rozřízne; a jiná učí: rozváže, ale neroztrhne ani nerozřízne. Není to rozpor: tato [podle] rabínů, tato [podle]rabiho Nechemji, jak se učí: Rabi Nechemja říká: I naběračka, i plášť, i nůž se smějí brát jen k jejich [obvyklému] použití.
תניא חדא חותלות של גרוגרות ושל תמרים מתיר ומפקיע וחותך ותניא אידך מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך לא קשיא הא רבנן הא ר' נחמיה דתניא ר' נחמיה אומר אפי' תרווד ואפילו טלית ואפילו סכין אין ניטלין אלא לצורך תשמישן
Ptali se Rav Šešeta: Smí se o Šabatu narazit sud ostnem? Zamýšlí [udělat] otvor, a je to zakázáno, nebo snad zamýšlí [jen] pěkný průtok, a je to dovoleno? Řekl jim: Zamýšlí otvor, a je to zakázáno.
בעו מיניה מרב ששת מהו למיברז חביתא בבורטיא בשבתא לפיתחא קמיכוין ואסיר או דילמא לעין יפה קמיכוין ושרי א"ל לפיתחא קא מכוין ואסיר
Namítají: Raban Šimon ben Gamliel říká: Člověk smí přinést sud vína a useknout mu hrdlo mečem. – Tam jistě zamýšlí pěkný [vzhled]; zde, kdyby zamýšlel pěkný průtok, otevřel by ho [obvyklým způsobem].
מיתיבי רשב"ג אומר מביא אדם חבית של יין ומתיז ראשה בסייף התם ודאי לעין יפה קמיכוין הכא אם איתא דלעין יפה קמיכוין לפתוחי מיפתח:
„A neprovrtává se zátka atd.“ Rav Huna řekl: Spor je o [otvoru] nahoře, ale z boku je to podle všech zakázáno; a to je, co se učí: „Nebude ho provrtávat z boku.“ A Rav Chisda řekl: Spor je o [otvoru] z boku, ale navrchu je to podle všech dovoleno; a to, co se učí „nebude ho provrtávat z boku“, tam [jde] o samotný sud.
אין נוקבין מגופה וכו': אמר רב הונא מחלוקת למעלה אבל מן הצד דברי הכל אסור והיינו דקתני לא יקבנה מצדה ורב חסדא אמר מחלוקת מן הצד אבל על גבה דברי הכל מותר והא דקתני לא יקבנה מצדה התם בגופה דחבית
Učili rabíni: Nevrtá se nový otvor o Šabatu; ale chce-li [starý] rozšířit, rozšíří; a někteří říkají: Nerozšiřuje se. A shodují se, že starý otvor se smí otevřít předem. A první tanaj – čím se [rozšíření] liší od nového otvoru, který [vrtat] nesmí, protože vytváří vchod? I rozšířením vytváří vchod!
תנו רבנן אין נוקבין נקב חדש בשבת ואם בא להוסיף מוסיף ויש אומרים אין מוסיפין ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחילה ותנא קמא מאי שנא מנקב חדש דלא דקא מתקן פיתחא אוסופי נמי קא מתקן פיתחא
Raba řekl: Podle Tóry žádný otvor, který není určen k vnášení a vynášení, není vchodem; a rabíni [to] zakázali kvůli kurníku, který se dělá k vpouštění vzduchu a vypouštění výparů. „A chce-li rozšířit, rozšíří“ – rozšiřovat [otvor] u kurníku jistě nebude,
אמר רבה דבר תורה כל פתח שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח ורבנן הוא דגזור משום לול של תרנגולין דעביד לעיולי אוירא ולאפוקי הבלא ואם בא להוסיף מוסיף אוסופי ודאי בלול של תרנגולים לא אתי לאוסופי
Originál: Shabbat 146a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.