ale nikoli [ten, kdo] zapomněl. Co [znamená] „je povinen za každou jednotlivou práci“? Místo aby [Mišna] učila: „Kdo ví, že je Šabat, a vykonal mnoho prací o mnoha Šabatech, je povinen za každou jednotlivou práci“, ať učí: „Kdo zná podstatu Šabatu“, a tím spíše toto! Nýbrž [je zřejmé, že] naše Mišna [mluví o tom], kdo [Šabat] znal a nakonec zapomněl. A [podle]Rava a Šmuela je také [dítě zajaté mezi pohany] jako ten, kdo znal a nakonec zapomněl. A tak bylo řečeno: Rav a Šmuel oba říkají: I dítě, které bylo zajato mezi pohany, a proselyta, který konvertoval mezi pohany, jsou jako ten, kdo znal a nakonec zapomněl, a je povinen.
אבל לא שכחה מאי חייב על כל מלאכה ומלאכה אדתני היודע שהוא שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל מלאכה ומלאכה ליתני היודע עיקר שבת וכל שכן הא אלא מתניתין כשהכיר ולבסוף שכח ודרב ושמואל נמי כהכיר ולבסוף שכח דמי והכי איתמר רב ושמואל דאמרי תרוייהו אפילו תינוק שנשבה בין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים כהכיר ולבסוף שכח דמי וחייב
Rabi Jochanan a rabi Šimon ben Lakiš však oba říkají: Jen ten, kdo znal a nakonec zapomněl, [je povinen], ale dítě, které bylo zajato mezi pohany, a proselyta, který konvertoval mezi pohany, jsou osvobozeni. Namítá se: Velké pravidlo řekli ohledně Šabatu: Každý, kdo zapomněl podstatu Šabatu a vykonal mnoho prací o mnoha Šabatech, je povinen jen jednou. Jak to? Dítě, které bylo zajato mezi pohany, a proselyta, který konvertoval mezi pohany, a vykonali mnoho prací o mnoha Šabatech, jsou povinni jen jedním obětním darem za hřích; a je povinen jednou za krev, jednou za tuk a jednou za modloslužbu. Monbaz však osvobozuje.
ורבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו דוקא הכיר ולבסוף שכח אבל תינוק שנשבה בין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים פטור מיתיבי כלל גדול אמרו בשבת כל השוכח עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא אחת כיצד תינוק שנשבה לבין הנכרים וגר שנתגייר בין הנכרים ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה אינו חייב אלא חטאת אחת וחייב על הדם אחת ועל החלב אחת ועל ע"ז אחת ומונבז פוטר
A takto argumentoval Monbaz před rabi Akivou: Protože úmyslný [přestupník] se nazývá hříšníkem a neúmyslný se nazývá hříšníkem – jako úmyslný měl vědomí, tak i neúmyslný [je povinen jen tehdy], měl-li vědomí. Řekl mu rabi Akiva: Hle, přidám k tvým slovům: Jestliže jako úmyslný měl vědomí v okamžiku činu, tak i neúmyslný [je povinen jen], měl-li vědomí v okamžiku činu?
וכך היה מונבז דן לפני רבי עקיבא הואיל ומזיד קרוי חוטא ושוגג קרוי חוטא מה מזיד שהיתה לו ידיעה אף שוגג שהיתה לו ידיעה אמר לו ר' עקיבא הריני מוסיף על דבריך אי מה מזיד שהיתה הידיעה בשעת מעשה אף שוגג שהיתה לו ידיעה בשעת מעשה
קתני מיהא כיצד תינוק בשלמא לרב ושמואל ניחא אלא לרבי יוחנן ולרבי שמעון בן לקיש קשיא אמרי לך רבי יוחנן וריש לקיש לא מי איכא מונבז דפטר אנן דאמרינן כמונבז
Jaký je důvod Monbaze? Je psáno: „Jeden zákon bude pro vás pro toho, kdo jedná neúmyslně“ (Nu 15,29), a hned vedle: „Ale člověk, který jedná zdviženou rukou“ (Nu 15,30). [Písmo] přirovnalo neúmyslného k úmyslnému: jako úmyslný měl vědomí, tak i neúmyslný [je povinen, jen když] měl vědomí.
מאי טעמא דמונבז דכתיב (במדבר טו, כט) תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה וסמיך ליה והנפש אשר תעשה ביד רמה הקיש שוגג למזיד מה מזיד שהיתה לו ידיעה אף שוגג שהיתה לו ידיעה
A co dělají rabíni s tímto „jeden zákon“? Potřebují ho k tomu, co rabi Jehošua ben Levi předčítal svému synovi: „Jeden zákon bude pro vás pro toho, kdo jedná neúmyslně“, a je psáno:
ורבנן האי תורה אחת מאי עבדי ליה מיבעי להו לכדמקרי ליה ר' יהושע בן לוי לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה וכתיב
Originál: Shabbat 68b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.