A nepřijal-li ji za boha, není to nic. Což tedy ne [jde o službu] z lásky a ze strachu?
ואי לא קבליה עליה באלוה לא כלום הוא אלא לאו מאהבה ומיראה
Sanhedrin 62a סנהדרין
Struktura debaty:Otázka 3Námitka 1Příběh 1
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
A Rava ti řekne: Ne, [jde o toho], kdo říká, že je to dovoleno.
ורבא אמר לך לא באומר מותר
[Kdo] říká, že je to dovoleno – to je přece utajení věci!
אומר מותר היינו העלם דבר
[Jde o toho], kdo říká, že je [modloslužba] zcela dovolena; utajení věci je [když] část [zákona] zachovává a část ruší.
באומר מותר לגמרי העלם דבר קיום מקצת וביטול מקצת
Učil rabi Zakaj před rabim Jochananem: Obětoval, pálil kadidlo, vylil úlitbu a klaněl se v jednom zapomnění – je vinen jen jednou.
תני רבי זכאי קמיה דרבי יוחנן זיבח וקיטר וניסך והשתחוה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת
Řekl mu: Jdi to učit ven.
אמר ליה פוק תני לברא
Řekl rabi Aba: To, co řekl rabi Zakaj, je spor rabiho Josiho a rabiho Natana, neboť učí baraita: Zapálení [ohně v Šabat] bylo vyčleněno [z obecného pravidla], aby bylo [pouhým] zákazem – slova rabiho Josiho.
אמר רבי אבא הא דאמר ר' זכאי מחלוקת ר' יוסי ורבי נתן דתניא הבערה ללאו יצאה דברי רבי יוסי
A rabi Natan říká: Bylo vyčleněno, aby rozdělilo.
ורבי נתן אומר לחלק יצאה
Podle toho, kdo říká, že zapálení bylo vyčleněno, aby bylo zákazem, i klanění bylo vyčleněno, aby bylo zákazem.
למאן דאמר הבערה ללאו יצאה השתחואה נמי ללאו יצאה
Podle toho, kdo říká, že zapálení bylo vyčleněno, aby rozdělilo, i klanění bylo vyčleněno, aby rozdělilo.
למ"ד הבערה לחלק יצאה השתחואה נמי לחלק יצאה
Namítl Rav Josef: Snad rabi Josi tam říká, že zapálení bylo vyčleněno, aby bylo zákazem, jen proto, že rozdělení prací vyvozuje z [verše] „z jednoho z nich“ (Lv 4,2).
מתקיף לה רב יוסף דילמא עד כאן לא קאמר רבי יוסי התם הבערה ללאו יצאה דנפקא ליה חילוק מלאכות (ויקרא ד, ב) מאחת מהנה
Neboť učí baraita: Rabi Josi říká: „A učiní z jednoho z nich“ – někdy je vinen [jednou obětí] za všechny, a někdy je vinen za každou jednotlivou.
דתניא ר' יוסי אומר ועשה מאחת מהנה פעמים שחייב אחת על כולן פעמים שחייב על כל אחת ואחת
A řekl rabi Jonatan: Jaký je důvod rabiho Josiho? Neboť je psáno: „a učiní z jednoho z nich“ – ‚jedno‘, ‚z jednoho‘, ‚ony‘, ‚z nich‘, ‚jedno, které je ony‘ a ‚ony, které jsou jedno‘.
וא"ר יונתן מאי טעמא דרבי יוסי דכתיב ועשה מאחת מהנה אחת מאחת הנה מהנה אחת שהיא הנה והנה שהיא אחת
‚Jedno‘ – [napsat celé jméno] Šimon; ‚z jednoho‘ – [jen] Šem ze Šimona.
אחת שמעון מאחת שם משמעון
‚Ony‘ – hlavní druhy prací; ‚z nich‘ – odvozené práce; ‚jedno, které je ony‘ – úmyslnost ohledně Šabatu a neúmyslnost ohledně prací; ‚ony, které jsou jedno‘ – neúmyslnost ohledně Šabatu a úmyslnost ohledně prací.
הנה אבות מהנה תולדות אחת שהיא הנה זדון שבת ושגגות מלאכות הנה שהיא אחת שגגת שבת וזדון מלאכות
Ale zde, kde rozdělení prací nevyvozuje z jiného místa, [by] podle všech klanění bylo vyčleněno, aby rozdělilo.
אבל הכא דלא נפקא ליה חילוק מלאכות מדוכתא אחריתי דכולי עלמא השתחואה לחלק יצאה
Ať i rozdělení služeb v modloslužbě vyvodí z „z jednoho z nich“: ‚jedno‘ – obětování; ‚z jednoho‘ – [přeříznutí] jednoho znaku [průdušnice či jícnu].
חילוק מלאכות דעבודת כוכבים נמי תיפוק ליה מאחת מהנה אחת זביחה מאחת סימן אחד
‚Ony‘ – hlavní služby: obětování, pálení kadidla, vylévání úlitby a klanění; ‚z nich‘ – odvozené: zlomil před ní hůl.
הנה אבות זיבוח קיטור ניסוך והשתחואה מהנה תולדות שבר מקל לפניה
‚Jedno, které je ony‘ – úmyslnost ohledně modloslužby a neúmyslnost ohledně služeb; ‚ony, které jsou jedno‘ – neúmyslnost ohledně modloslužby a úmyslnost ohledně služeb.
אחת שהיא הנה זדון עבודת כוכבים ושגגת עבודות הנה שהיא אחת שגגת עבודת כוכבים וזדון עבודות
Jak vypadá tato neúmyslnost ohledně modloslužby? Jestliže si myslel, že je to synagoga, a klaněl se jí – hle, jeho srdce [směřuje] k Nebesům!
האי שגגת עבודת כוכבים היכי דמי אי קסבר בית הכנסת הוא והשתחוה לו הרי לבו לשמים
Spíše viděl sochu a klaněl se jí: přijal-li ji [za boha], je to úmyslné; nepřijal-li ji, není to nic.
אלא דחזא אנדרטא וסגיד ליה אי קבליה עליה מזיד הוא אי לא קבליה עליה לא כלום הוא
Spíše [jde o službu] z lásky a ze strachu. To je v pořádku podle Abajeho, který říká, že je vinen; ale co lze říci podle Ravy, který říká, že je osvobozen?
אלא מאהבה ומיראה הניחא לאביי דאמר חייב אלא לרבא דאמר פטור מאי איכא למימר
Spíše [jde o toho], kdo říká, že je to dovoleno. [Pak] rozhodni [otázku], na kterou se Rava ptal Rav Nachmana: [Při] zapomnění obojího zároveň – jaký je zákon?
אלא באומר מותר תפשוט דבעא מיניה רבא מרב נחמן העלם זה וזה בידו מהו
Rozhodni, že je vinen jen jednou! – To není obtíž, a [klidně] rozhodni.
תיפשוט דאינו חייב אלא אחת הא לא קשיא ותפשוט
Ale můžeš snad tyto verše vztáhnout na modloslužbu? Vždyť zde je psáno: u pomazaného [kněze] býček, u knížete kozel a u jednotlivce ovce nebo koza,
ומי מצית מוקמת להני קראי בעבודת כוכבים דאילו הכא כתיב במשיח פר ובנשיא שעיר וביחיד כשבה ושעירה
kdežto u modloslužby jsme se učili: A shodují se, že [přináší] kozu jako jednotlivec.
ואילו בעבודת כוכבים תנן ושוין שבשעירה כיחיד
A nic dalšího [k tomu není].
ותו לא מידי
Když přišel Rav Šmuel bar Jehuda, řekl:
כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר
Originál: Sanhedrin 62a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.