Abaje řekl: Takto to míní: Odkud [víme], že máme pokládat pokrevní příbuzné pocházející od něho za stejné jako pokrevní příbuzné pocházející od ní? Je řečeno zde „mrzkost“ a je řečeno tam „mrzkost“ atd. Ale vždyť u jeho vlastních pokrevních příbuzných „mrzkost“ napsána není!
אמר אביי הכי קאמר מנין לעשות שאר הבא ממנו כשאר הבא ממנה נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה וכו' והא בשאר דידיה לא כתיבא ביה זמה
Mistr řekl: Odkud [víme], že máme pokládat [příbuzné] dole za stejné jako nahoře? Co znamená „dole jako nahoře“? Má-li se tím říci, že dcera jejího syna a dcera její dcery jsou jako její dcera – vždyť ty jsou [ve verši] uvedeny spolu!
אמר מר מנין לעשות למטה כלמעלה מאי למטה כלמעלה אילימא בת בנה ובת בתה כבתה בהדי הדדי קאתיין
Spíše [jde o to, že] matka jeho tchána a matka jeho tchyně jsou jako jeho tchyně. To je ale „nahoře jako dole“, ne „dole jako nahoře“! Uč tedy: „nahoře jako dole“.
אלא אם חמיו ואם חמותו כחמותו האי למטה כלמעלה למעלה כלמטה הואי תני למעלה כלמטה
Je-li tomu tak, [proč] „je řečeno zde ‚mrzkost‘ a je řečeno tam ‚mrzkost‘“? Vždyť u nich [samotných] „mrzkost“ napsána není – je snad napsána jejich vlastní?
אי הכי נאמר כאן זמה ונאמר להלן זמה ומה השתא אינהי לא כתיבה זמה דידהו כתיבא
Abaje řekl: Takto to míní: Odkud [víme], že máme pokládat tři generace nahoru za stejné jako tři generace dolů? Je řečeno dole „mrzkost“ a je řečeno nahoře „mrzkost“; jako dole tři generace, tak i nahoře tři generace.
אמר אביי הכי קאמר מנין לעשות שלשה דורות למעלה כשלשה דורות למטה נאמר למטה זמה ונאמר למעלה זמה מה למטה שלשה דורות אף למעלה שלשה דורות
Rava řekl: Ať podle toho, kdo říká „odvoď z toho [vše] a z toho [vše]“, ať podle toho, kdo říká „odvoď z toho a ponech [to] na jeho místě“, to nevyjde.
רבא אמר בין למאן דאמר דון מינה ומינה ובין למאן דאמר דון מינה ואוקי באתרה לא אתיא
Podle toho, kdo říká „odvoď z toho a z toho“: jako pro ni je zakázána matka její matky, tak i pro něho je zakázána matka jeho matky; a „z toho“: jako ona [je trestána] upálením, tak i on upálením.
למ"ד דון מינה ומינה מה היא אם אמה אסורה אף הוא נמי אם אמו אסורה ומינה מה היא בשריפה אף הוא נמי בשריפה
Podle toho, kdo říká, že upálení je přísnější, lze namítnout: Co platí o ní, [platí proto], že její matka [je zakázána pod trestem] upálení; lze to říci o něm, jehož matka [je zakázána pod trestem] ukamenování?
למ"ד שריפה חמורה איכא למיפרך מה להיא שכן אמה בשריפה תאמר בהוא שאמו בסקילה
A podle toho, kdo říká „odvoď z toho a ponech na jeho místě“: jako pro ni je zakázána matka její matky, tak i pro něho je zakázána matka jeho matky; a „ponech na jeho místě“: tam je to upálením, ale zde ukamenováním, jak to nacházíme u jeho matky.
ולמ"ד דון מינה ואוקי באתרה מה היא אם אמה אסורה אף הוא נמי אם אמו אסורה ואוקי באתרה התם הוא דבשריפה אבל הכא בסקילה כדאשכחן באמו
Podle toho, kdo říká, že upálení je přísnější, lze namítnout:
למ"ד שריפה חמורה איכא למיפרך
Originál: Sanhedrin 75b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.