kvůli přestupkům, které má na svědomí [a takový se vrací tak jako tak].
מעבירות שבידו
Sota 43b סוטה
Struktura debaty:Otázka 1Příběh 3
Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.
Můžeš říci, že je to i podle rabiho Josiho z Galileje: například když se kál a zaplatil cenu. Pokud ano, je to kupec a ať se vrací! Protože se mu [dům] původně dostal do rukou jako uloupený, ne.
אפילו תימא רבי יוסי הגלילי כגון דעבד תשובה ויהב דמי אי הכי הוה ליה לוקח וליהדר כיון דמעיקרא בתורת גזילה אתא לידיה לא
„A kdo je ten muž, který vysadil vinici“ atd. Učili naši rabíni: „Který vysadil“ – mám jen [toho], kdo vysadil; odkud [víme o tom, kdo] koupil, zdědil, nebo mu byla darována? Proto verš praví: „A kdo je ten muž, který vysadil“.
(דברים כ, ו) ומי האיש אשר נטע כרם כו' תנו רבנן אשר נטע אין לי אלא נטע לקח וירש וניתן לו במתנה מנין תלמוד לומר ומי האיש אשר נטע
„Vinici“ – mám jen vinici; odkud zahrnout pět ovocných stromů, i z jiných druhů? Proto verš praví „který vysadil“. Mohl bych myslet, že zahrnu i toho, kdo vysadí čtyři ovocné stromy nebo pět neplodných stromů? Proto verš praví „vinici“.
כרם אין לי אלא כרם מנין לרבות חמשה אילני מאכל ואפילו משאר מינין תלמוד לומר אשר נטע יכול שאני מרבה הנוטע ארבעה אילני מאכל וחמשה אילני סרק תלמוד לומר כרם
Rabi Eliezer ben Jaakov říká: „Vinici“ ve vlastním smyslu. „Neužil“ (chilel) a ne „neužil z ní“ (chilelo) – vyjma toho, kdo hříží a roubuje. Vždyť jsme se ale učili [v mišně]: Ať už sází, hříží nebo roubuje! Rabi Zera řekl, že Rav Chisda řekl: To není obtíž: zde jde o zakázané roubování, zde o dovolené roubování.
רבי אליעזר בן יעקב אומר כרם כמשמעו לא חילל ולא חיללו פרט למבריך ולמרכיב והא אנן תנן אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב אמר רבי זירא אמר רב חסדא לא קשיא כאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר
Jak vypadá to dovolené roubování? Řekneš-li, mladý [výhon] na mladý [strom], vyplývá mi, že se má vrátit kvůli prvnímu mladému [stromu]! Nýbrž mladý na starý? Vždyť rabi Abahu řekl: Mladý [výhon], který narouboval na starý [strom], se ve starém ztrácí a nevztahuje se na něj zákon orla!
האי הרכבת היתר היכי דמי אילימא ילדה בילדה תיפוק לי' דבעי מיהדר משום ילדה ראשונה אלא ילדה בזקינה והאמר רבי אבהו ילדה שסיבכה בזקינה בטלה ילדה בזקינה ואין בה דין ערלה
Rabi Jirmeja řekl: Vskutku mladý na mladý, a to například když ten první vysadil jako živý plot nebo na trámy, neboť jsme se učili: Kdo sází jako plot nebo na trámy, je osvobozen od orla.
אמר רבי ירמיה לעולם ילדה בילדה וכגון דנטע להך קמייתא לסייג ולקורות דתנן הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה
A proč je mladý na starém jiný, že se ztrácí, a mladý na mladém jiný, že se neztrácí?
ומאי שנא ילדה בזקינה דבטלה ומאי שנא ילדה בילדה דלא בטלה
Tam, i kdyby si to rozmyslel, nevztahuje se na něj návrat; zde, kdyby si to rozmyslel, vztahuje se na něj návrat [protože by se strom stal ovocným]. [Neboť původně byl určen pro ovoce.] Je to stejné jako u těch, které vyrostly samy, neboť jsme se učili: [Stromy,] které vyrostly samy, podléhají orle.
התם אי מימליך עלה לאו בת מיהדר היא הכא אי מימליך עלה בת מיהדר היא [דהא מעיקרא לפירי קיימא] מידי דהוה אעלו מאיליהן דתנן עלו מאיליהן חייבין בערלה
Ať to vysvětlíme jako vinici dvou společníků: tento se vrací kvůli své [části] a tento kvůli své! Rav Papa řekl: To znamená, že kvůli vinici dvou společníků se z válečných šiků nevracejí.
ולוקמה בכרם של שני שותפין דהאי הדר אדידיה והאי הדר אדידיה אמר רב פפא זאת אומרת כרם של שני שותפין אין חוזרין עליו מערכי המלחמה
A čím se to liší od pěti bratrů, z nichž jeden zemřel ve válce, kde se vracejí všichni? Tam o každém z nich lze říci „jeho žena“; zde o každém z nich nelze říci „jeho vinice“.
ומאי שנא מחמשה אחין ומת אחד מהן במלחמה דכולן חוזרין התם כל חד וחד קרינא ביה אשתו הכא כל חד וחד לא קרינא ביה כרמו
Rav Nachman bar Jicchak řekl: [Mišna mluví] o tom, kdo hříží strom do zeleniny. A to je jistý tana, neboť učí baraita: Kdo hříží strom do zeleniny – Raban Šimon ben Gamliel to dovoluje jménem rabiho Jehudy ben Gamdy z Kfar Akko, a mudrci to zakazují.
רב נחמן בר יצחק אמר במבריך אילן בירק והאי תנא הוא דתניא המבריך אילן בירק רבן שמעון בן גמליאל מתיר משום רבי יהודה בן גמדא איש כפר עכו וחכמים אוסרין
Když přišel Rav Dimi, řekl, že rabi Jochanan řekl: Čí je to [baraita]? Je to rabi Eliezer ben Jaakov. Což rabi Eliezer ben Jaakov neřekl tam „vinici“ ve vlastním smyslu? I zde „vysadil“ ve vlastním smyslu: kdo sází – ano; kdo hříží a roubuje – ne.
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן הא מני רבי אליעזר בן יעקב היא לא אמר רבי אליעזר בן יעקב התם כרם כמשמעו הכא נמי נטע כמשמעו נוטע אין מבריך ומרכיב לא
Když přišel Rav Dimi, řekl, že rabi Jochanan řekl jménem rabiho Eliezera ben Jaakova: Mladý [strom] menší než pěst podléhá orle po všechna svá léta, protože vypadá jako jednoletý. To platí [jen], když jsou dva proti dvěma a jeden vybíhá jako ocas; ale celá vinice – o té se ví.
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב ילדה פחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה דמתחזיא כבת שתא והני מילי שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב אבל כוליה כרם קלא אית ליה
Když přišel Rav Dimi, řekl, že rabi Jochanan řekl jménem rabiho Eliezera ben Jaakova: Mrtvý zabírá čtyři lokte vzhledem ke čtení Šema, neboť je psáno: „Kdo se posmívá chudému, tupí jeho Stvořitele“ (Př 17,5).
כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב מת תופס ארבע אמות לק"ש דכתיב (משלי יז, ה) לועג לרש חרף עושהו
Rabi Jicchak řekl, že rabi Jochanan řekl jménem rabiho Eliezera ben Jaakova: Nevlastní dcera, která vyrostla mezi bratry, se nesmí provdat za [žádného z] bratrů, protože vypadá jako jejich sestra. Ale není tomu tak: o té věci se ví.
אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב חורגתא הגדילה בין האחין אסורה לינשא לאחין דמתחזיא כי אחתייהו ולא היא קלא אית ליה למילתא
A rabi Jicchak řekl, že rabi Jochanan řekl jménem rabiho Eliezera ben Jaakova: Paběrky, zapomenuté [snopy] a okraj pole, které [chudý] zpracoval na humně, jsou zavázány k desátku. Ula řekl: To jsme řekli jen na poli, ale ve městě se o té věci ví.
ואמר רבי יצחק אמר ר' יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב לקט שכחה ופאה שעשאן בגורן הוקבעו למעשר אמר עולא לא אמרן אלא בשדה אבל בעיר קלא אית ליה למלתא
A rabi Jicchak řekl, že rabi Jochanan řekl jménem rabiho Eliezera ben Jaakova: Mladá [réva] menší než pěst nečiní setbu zakázanou [jako smíšenina]. To platí, když jsou dvě proti dvěma a jedna vybíhá jako ocas; ale celá vinice ji zakázanou činí.
ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב ילדה הפחותה מטפח אינה מקדשת את הזרעים והני מילי שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב אבל כולי כרם מקדיש
ואמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר בן יעקב
Originál: Sotah 43b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.