Protože je to přikázání, které přichází skrze přestoupení, jak je řečeno: „Přinesli jste ukradené, kulhavé a nemocné“ (Mal 1,13). Ukradené je podobné kulhavému: jako kulhavé nemá nápravy, tak ukradené nemá nápravy, nezáleží na tom, zda před vzdáním se [majitele], či po vzdání se.
משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה שנאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח לית ליה תקנתא אף גזול לית ליה תקנתא לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש
Před vzdáním se je to v pořádku: Milosrdný řekl: „Když člověk z vás přinese“ (Lv 1,2), a [ta věc] není jeho. Ale po vzdání se ji přece vzdáním se [majitele] nabyl! Není to tedy proto, že je to přikázání, které přichází skrze přestoupení?
בשלמא לפני יאוש (ויקרא א, ב) אדם כי יקריב מכם אמר רחמנא ולאו דידיה הוא אלא לאחר יאוש הא קנייה ביאוש אלא לאו משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה
A rabi Jochanan řekl jménem rabiho Šimona ben Jochaje: Co znamená, co je psáno: „Neboť já, Hospodin, miluji právo, nenávidím loupež v zápalné oběti“ (Iz 61,8)? Podobenství o králi z masa a krve, který procházel kolem celnice. Řekl svým služebníkům: Dejte clo celníkům. Řekli mu: Což nepatří celé clo tobě? Odpověděl jim: Ode mne se naučí všichni pocestní a nebudou se vyhýbat clu. Tak i Svatý, budiž požehnán, řekl: „Já, Hospodin, nenávidím loupež v zápalné oběti“ — ode mne se naučí mé děti a budou se vyhýbat loupeži.
וא"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי מאי דכתיב (ישעיהו סא, ח) כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה משל למלך בשר ודם שהיה עובר על בית המכס אמר לעבדיו תנו מכס למוכסים אמרו לו והלא כל המכס כולו שלך הוא אמר להם ממני ילמדו כל עוברי דרכים ולא יבריחו עצמן מן המכס אף הקב"ה אמר אני ה' שונא גזל בעולה ממני ילמדו בני ויבריחו עצמן מן הגזל
Bylo také řečeno: Rabi Ami řekl: Suchý je neplatný, protože není krásný; ukradený je neplatný, protože je to přikázání, které přichází skrze přestoupení.
אתמר נמי אמר רבי אמי יבש פסול מפני שאין הדר גזול פסול משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה
A to se rozchází s [názorem]rabiho Jicchaka, neboť rabi Jicchak bar Nachmani řekl, že Šmuel řekl: Učili to jen o prvním svátečním dni; ale druhý sváteční den, protože [člověk] splní [povinnost] vypůjčeným, splní ji i ukradeným.
ופליגא דר' יצחק דא"ר יצחק בר נחמני אמר שמואל לא שנו אלא ביום טוב ראשון אבל ביום טוב שני מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול
Rav Nachman bar Jicchak namítl: „Ukradený nebo suchý lulav je neplatný.“ Z toho plyne, že vypůjčený je platný. Kdy? Řekneš-li, že první sváteční den — vždyť je psáno „vám“ — ze svého, a tento není jeho! Není to tedy o druhém svátečním dni, a učí se, že ukradený je neplatný?
מתיב רב נחמן בר יצחק לולב הגזול והיבש פסול הא שאול כשר אימת אילימא בי"ט ראשון הא כתיב לכם משלכם והאי לאו דידיה הוא אלא לאו ביום טוב שני וקתני גזול פסול
(Rava řekl:) Vskutku o prvním svátečním dni, a říká to [stylem] „netřeba říkat“: Netřeba říkat [o] vypůjčeném, který není jeho; ale [o] ukradeném bys mohl říci: Obvykle se u krádeže majitel vzdá [věci], a je to jako jeho vlastní; proto nás to učí.
(רבא אמר) לעולם ביום טוב ראשון ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא שאול דלאו דידיה הוא אבל גזול אימא סתם גזילה יאוש בעלים הוא וכדידיה דמי קא משמע לן
Rav Huna řekl obchodníkům: Když kupujete myrtu od pohanů, neodřezávejte ji vy, ale ať ji odřežou oni a dají vám ji. Jaký je důvod? Pohané obvykle loupí půdu,
אמר להו רב הונא להנהו אוונכרי כי זבניתו אסא מעכו"ם לא תגזזו אתון אלא לגזזוה אינהו ויהבו לכו מאי טעמא סתם עובדי כוכבים גזלני ארעתא נינהו
Originál: Sukkah 30a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.