Učí se to jen [o případu], kdy jím [povinnost ještě] nesplnil; ale splnil-li jím [už povinnost], je vinen. – Vždyť jakmile ho zvedl, splnil jím [povinnost]! Řekl Abaje: [Jde o případ], kdy ho obrátil [vzhůru nohama].
לא שנו אלא שלא יצא בו אבל יצא בו חייב הא מדאגבהיה נפק ביה אמר אביי כשהפכו
Rava řekl: I kdybys řekl, že ho neobrátil – zde se zabýváme případem, kdy ho vynesl v nádobě. Ale vždyť to je Rava, kdo řekl: Vzetí prostřednictvím jiné věci se nazývá vzetím! – To platí, je-li to způsobem úcty, ale ne způsobem nevážnosti.
רבא אמר אפילו תימא שלא הפכו הב"ע כגון שהוציאו בכלי והא רבא הוא דאמר לקיחה על ידי דבר אחר שמה לקיחה הני מילי דרך כבוד אבל דרך בזיון לא
Řekl Rav Huna: Rabi Josi říkával: Ptačí oběť zápalná, která se ocitla mezi [ptačími oběťmi] za hřích, a [kohen] myslel, že je to ptačí oběť za hřích, a snědl ji – je osvobozen. Co nás tím učí? Že kdo se zmýlil v záležitosti přikázání, je osvobozen? To je přece totéž!
אמר רב הונא אומר היה רבי יוסי עולת העוף שנמצאת בין אגפיים וכסבור חטאת העוף היא ואכלה פטור מאי קא משמע לן דטעה בדבר מצוה פטור היינו הך
Mohl bys říci: Jen tam je osvobozen ten, kdo se zmýlil v záležitosti přikázání, protože přikázání vykonal; ale zde, kde se zmýlil v záležitosti přikázání a přikázání nevykonal, řekl bych, že ne. Proto nás to učí.
מהו דתימא התם הוא דטעה בדבר מצוה פטור היינו דעבד מצוה אבל הכא דטעה בדבר מצוה ולא עבד מצוה אימא לא קא משמע לן
Namítají: Rabi Josi říká: Kdo o Šabatu porazí každodenní oběť, která nebyla náležitě prohlédnuta, je povinen [přinést] oběť za hřích a je třeba jiné každodenní oběti!
מיתיבי רבי יוסי אומר השוחט את התמיד שאינו מבוקר כהלכתו בשבת חייב חטאת וצריך תמיד אחר
Řekl mu: Tohle vynech, neboť k tomu bylo řečeno: Řekl Rav Šmuel bar Chataj, řekl Rav Hamnuna Starší, řekl Rav Jicchak bar Ašijan, řekl Rav Huna, řekl Rav: Například když ji přivedl ze síně [beránků], kteří nebyli prohlédnuti.
אמר ליה בר מינה דההיא דהא אתמר עלה אמר רב שמואל בר חתאי אמר רב המנונא סבא אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב כגון שהביאו מלשכה שאינן מבוקרין:
MIŠNA: Žena přijímá [lulav] z ruky svého syna a z ruky svého muže a vrací ho o Šabatu do vody. Rabi Jehuda říká: O Šabatu [ho do vody] vracejí, o svátku [vodu] přilévají a o polosvátcích [vodu] vyměňují.
מתני׳ מקבלת אשה מיד בנה ומיד בעלה ומחזירתו למים בשבת רבי יהודה אומר בשבת מחזירין ביום טוב מוסיפין ובמועד מחליפין
„Nezletilý, který umí potřásat“: Učili naši mistři: Nezletilý, který umí potřásat, je povinen lulavem; [umí-li] se zahalit, je povinen cicit; [umí-li] dbát na tefilin, jeho otec mu koupí tefilin; umí-li mluvit, jeho otec ho učí Tóru a Šema.
קטן היודע לנענע: ת"ר קטן היודע לנענע חייב בלולב להתעטף חייב בציצית לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין יודע לדבר אביו לומדו תורה וק"ש
Umí-li dbát na své tělo, jedí se čisté pokrmy, [ač jsou] u jeho těla; [umí-li] dbát na své ruce, jedí se čisté pokrmy, [ač jsou] u jeho rukou. Umí-li odpovědět na otázku – v soukromém prostranství je pochybnost o něm nečistá, ve veřejném prostranství je pochybnost o něm čistá. Umí-li pozdvihnout ruce [ke kněžskému požehnání], přidělují mu terumu na humnech.
היודע לשמור גופו אוכלין על גופו טהרות לשמור את ידיו אוכלין על ידיו טהרות היודע לישאל ברשות היחיד ספיקו טמא ברשות הרבים ספיקו טהור היודע לפרוס כפיו חולקין לו תרומה בבית הגרנות
Originál: Sukkah 42a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.