Copak je potřebuje sušit? Spíše řekni: na lavici [ve sloupořadí]. Řekl Rachava, řekl Rav Jehuda: Chrámová hora měla dvojité sloupořadí, sloupořadí uvnitř sloupořadí.
וכי לייבשן הוא צריך אלא אימא על גב האיצטבא אמר רחבא אמר (רב) יהודה הר הבית סטיו כפול היה סטיו לפנים מסטיו:
MIŠNA: Přikázání vrby – jak? Bylo místo pod Jeruzalémem a jmenovalo se Moca. Sestupovali tam a nasbírali tam vrbové pruty, přicházeli a stavěli je po stranách oltáře, s vrcholy skloněnými nad oltář. Zatroubili, zatroubili přerušovaně a zatroubili. Každý den obcházeli oltář jednou a říkali: „Ach, Hospodine, zachraň, ach, Hospodine, dej zdar“ (Ž 118,25). Rabi Jehuda říká: „Ani va-ho, zachraň.“ A toho dne obcházeli oltář sedmkrát. Co říkali, když odcházeli? „Krása tobě, oltáři! Krása tobě, oltáři!“ Rabi Eliezer říká: „Jahovi a tobě, oltáři! Jahovi a tobě, oltáři!“
מתני׳ מצות ערבה כיצד מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא יורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח תקעו והריעו ותקעו בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת ואומרים אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא ר' יהודה אומר אני והו הושיעה נא ואותו היום מקיפין את המזבח שבע פעמים בשעת פטירתן מה הן אומרים יופי לך מזבח יופי לך מזבח ר"א אומר ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח
Jak se to činí ve všední den, tak se to činí o Šabatu, jen je nasbírali v předvečer a ukládali je do zlatých kádí, aby nezvadly. Rabi Jochanan ben Beroka říká: Přinášeli palmové ratolesti a tloukli jimi o zem po stranách oltáře, a ten den se nazýval [dnem] tlučení ratolestí. Hned [nato] děti odhodí své lulavy a jedí své etrogy.
כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו מלקטין אותן מערב ומניחין אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמושו ר' יוחנן בן ברוקה אומר חריות של דקל היו מביאין וחובטין אותן בקרקע בצדי המזבח ואותו היום נקרא חבוט חריות מיד תינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן:
Řekl Meremar jménem Mar Zutry: Z toho plyne, že je stavěli na základ [oltáře], neboť kdyby tě napadlo, že je stavěli na zem – vždyť [oltář] stoupá o loket a ustupuje o loket, to je základ; stoupá o pět a ustupuje o loket, to je obvodová římsa; stoupá o tři, to je místo rohů. Jak by se tedy mohly sklánět nad oltář? Neplyne z toho tedy, že je stavěli na základ? Lze to z toho vyvodit.
אמר מרימר משום מר זוטרא שמע מינה על היסוד מנח להו דאי סלקא דעתך אארעא מנח להו מכדי עלה אמה וכנס אמה זהו יסוד עלה חמש וכנס אמה זהו סובב עלה שלש זהו מקום הקרנות גוחות על גבי המזבח היכי משכחת לה אלא לאו ש"מ איסוד מנח להו שמע מינה
Řekl rabi Abahu: Jaký je [k tomu] verš? Jak je řečeno: „Přivažte svátek hustými ratolestmi až k rohům oltáře“ (Ž 118,27). Řekl rabi Abahu, řekl rabi Elazar: Každému, kdo bere lulav s jeho svazkem a myrtu s její hustotou, přičítá Písmo, jako by postavil oltář a přinesl na něm oběť, jak je řečeno:
אמר רבי אבהו מאי קראה שנאמר (תהלים קיח, כז) אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח א"ר אבהו אמר ר"א כל הנוטל לולב באגודו והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן שנאמר
Originál: Sukkah 45a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.