nebyl kohen líný vynést popel.
לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן
Tamid 29a תמיד
Začali vynášet polena, aby urovnali hranici. A cožpak jsou všechna dřeva vhodná pro hranici? Ano, všechna dřeva jsou vhodná pro hranici kromě [dřeva] vinné révy a olivovníku. Obvykle však používali výhonky fíkovníku, ořešáku a borovice.
החלו מעלין בגזירין לסדר את המערכה וכי כל העצים כשרין למערכה הן כל העצים כשרין למערכה חוץ משל גפן ושל זית אבל באלו היו רגילין במרביות של תאנה של אגוז ושל עץ שמן
Urovnal velkou hranici na východě a její čelo [směřovalo] na východ; vnitřní konce polen se dotýkaly „jablka“ a mezi poleny byla mezera, odkud zapalovali třísky.
סידר את המערכה גדולה מזרחה וחזיתה מזרחה וראשי גזירין הפנימים היו נוגעין בתפוח וריוח היה בין הגזירים שהיו מציתים את האליתא משם
Vybrali odtud pěkné fíkové dřevo. Urovnal druhou hranici pro kadidlo naproti jihozápadnímu [rohu], odtaženou od rohu směrem k severu na čtyři lokty,
בררו משם עצי תאנה יפים סידר את המערכה שניה לקטורת כנגד מערבית דרומית משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות
[s] odhadem pěti sea uhlíků, a o Šabatu odhadem osmi sea uhlíků, neboť tam kladli dvě misky kadidla od předkladných chlebů. Části [obětí] a tuk, které se od večera nestrávily, vracejí na hranici. Zapálili obě hranice ohněm, sestoupili a odešli do Síně tesaných kamenů.
בעומד חמש סאין גחלים ובשבת בעומד שמונה סאין גחלים ששם היו נותנים שני בזיכי לבונה של לחם הפנים האברים והפדרים שלא (היו) נתעכלו מבערב מחזירין אותן למערכה והציתו שתי מערכות באש ירדו ובאו להם ללשכת הגזית:
GEMARA: Řekl Rava: [Tři sta kor je] nadsázka. „Napojili [beránka pro] tamid ze zlatého poháru“ – řekl Rava: nadsázka.
גמ׳ אמר רבא גוזמא השקו את התמיד בכוס של זהב אמר רבא גוזמא
Řekl rabi Ami: Tóra mluvila nadsázkou, proroci mluvili nadsázkou, mudrci mluvili nadsázkou.
אמר רבי אמי דברה תורה לשון הבאי דברו נביאים לשון הבאי דברו חכמים לשון הבאי
Tóra mluvila nadsázkou, neboť je psáno: „Města veliká a opevněná až k nebesům“ (Dt 1,28). Až k nebesům – napadne tě to? Je to tedy nadsázka.
דברה תורה לשון הבאי דכתיב (דברים א, כח) ערים גדולות ובצורות בשמים בשמים ס"ד אלא גוזמא
Mudrci mluvili nadsázkou – to, co jsme řekli: „jablko“ a „napojili [beránka pro] tamid ze zlatého poháru“.
דברו חכמים לשון הבאי הא דאמרן תפוח והשקו את התמיד בכוס של זהב
Proroci mluvili nadsázkou, neboť je psáno: „A všechen lid hrál na flétny atd., až se země rozpoltila jejich hlukem“ (1Kr 1,40).
דברו נביאים לשון הבאי דכתיב (מלכים א א מ) (וכל עם הארץ) מחללים בחלילים וגו' ותבקע הארץ לקולם
Řekl rabi Janaj bar Nachmani, řekl Šmuel: Na třech místech mluvili mudrci nadsázkou, a to jsou: „jablko“, réva a opona.
אמר רבי ינאי בר נחמני אמר שמואל בשלשה מקומות דברו חכמים בלשון הבאי ואלו הן תפוח גפן ופרכת
To vylučuje [výrok] Ravy, neboť jsme se učili: „Napojili [beránka pro] tamid ze zlatého poháru“, a Rava řekl: nadsázka. Učí nás, že tyto [jsou nadsázkou], ale tamto ne: není chudoby v místě bohatství.
לאפוקי מדרבא דתנן השקו את התמיד בכוס של זהב ואמר רבא גוזמא קא משמע לן הני אין התם לא אין עניות במקום עשירות
„Jablko“ – to, co jsme řekli. Réva – neboť se učilo: Zlatá réva stála u vchodu do Svatyně, rozprostřená na kůlech; a každý, kdo daroval list,
תפוח הא דאמרן גפן דתניא גפן זהב היתה עומדת על פתח ההיכל ומודלה על גבי כלונסות וכל מי שמתנדב עלה
Originál: Tamid 29a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.