Temura 30a תמורה

Babylonský talmud · Kodašim – Svaté věci · list 30a · 14 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1Námitka 3 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

Je to rabi Elazar, který říká: Svobodný muž, který spí se svobodnou ženou ne kvůli manželství, z ní činí nevěstku. Je-li to rabi Elazar, proč právě vdova? Ať učí [o každé] svobodné ženě!

רבי אלעזר היא דאמר פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה אי ר' אלעזר מאי איריא אלמנה ניתני פנויה

Vdovy bylo třeba. Mohlo by tě napadnout: Protože je to vzorový případ, [z něhož se odvozuje], ať [její mzda] není zakázána. Proto nás to učí.

אלמנה איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ובנין אב הוא לא ניתסרו קא משמע לן

„Řekne-li někdo druhému: Tu máš tohoto beránka atd.“ Vždyť otrokyně je otrokovi zcela dovolena! Rav Huna řekl: Míní [přespání] u něj [samotného], a že učí „[u otroka]“, je to jen slušné vyjádření.

האומר לחבירו הא לך טלה זה כו' והא שפחה לעבד מישרא שריא אמר רב הונא אצלו קאמר והא דקתני [עבד] לישנא מעליא קאמר

Je-li tomu tak, jaký je důvod Rabiho? Šmuel bar Rav Jicchak řekl: Ve skutečnosti [jde] o otroky, a když to učí, [jde] o hebrejského otroka.

אי הכי מ"ט דרבי אמר שמואל בר רב יצחק לעולם עבדי וכי קתני בעבד עברי

Je-li tomu tak, jaký je důvod mudrců? Otrokyně je hebrejskému otrokovi zcela dovolena! O čem zde jednáme? O případu, kdy nemá ženu a děti, jak se učí: Nemá-li ženu a děti, jeho pán mu nedává kenaanskou otrokyni; má-li ženu a děti, jeho pán mu dává kenaanskou otrokyni.

אי הכי מ"ט דרבנן שפחה לעבד עברי מישרא שריא הכא במאי עסקינן כגון דלית ליה אשה ובנים דתניא אין לו אשה ובנים אין רבו מוסר לו שפחה כנענית יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית

MIŠNA: Co je cena psa? Řekne-li někdo druhému: „Vezmi si tohoto beránka místo psa.“

מתני׳ ואיזהו מחיר כלב האומר לחבירו הוליך טלה זה תחת כלב

A stejně tak dva společníci, kteří se dělili: jeden si vzal deset [beránků] a druhý devět a psa – [beránci] proti psovi jsou zakázáni, ale ti, kteří jsou se psem, jsou dovoleni.

וכן שני שותפין שחלקו אחד נטל עשרה ואחד תשעה וכלב שכנגד הכלב אסור ושעם הכלב מותר

Mzda psa a cena nevěstky jsou dovoleny, neboť je řečeno: „obojí“ – a ne čtyři [věci]. Jejich mláďata jsou dovolena: „ony“ – a ne jejich mláďata.

אתנן הכלב ומחיר זונה הרי אלו מותרין שנאמ' שנים ולא ארבעה ולדותיהן מותרין הן ולא ולדותיהן

GEMARA: Rabíni učili: „Cena psa“ – to je výměna za psa. A tak také říká: „Prodal jsi svůj lid bez zisku a nezbohatl jsi jejich cenou“ (Ž 44,13).

גמ׳ ת"ר מחיר כלב זהו חליפי כלב וכן הוא אומר (תהלים מד, יג) תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם

Řekni [, že i] mzda nevěstky [je cenou]. (Pak by se ani to neobětovalo – byly by to tři [věci], a [verš říká] „obojí“, ne tři.)

אימא אתנן זונה (א"כ לא קרב הוו תלתא (דברים כג, יט) גם שניהם ולא שלשה)

Říkáme snad „mzda i cena“? Říkáme „mzda, a ne cena“.

מי קאמרינן אנן אתנן ומחיר אתנן ולא מחיר קאמרינן

Je-li tomu tak, ať verš řekne: „Nepřinášej mzdu nevěstky a psa.“ Z toho, že je psáno „mzdu nevěstky a cenu psa“, z toho se uč.

א"כ נימא קרא לא תביא אתנן זונה וכלב מדכתיב אתנן זונה ומחיר כלב ש"מ

„Společníci, kteří se dělili: jeden si vzal atd.“ Ať se jeden [beránek] vyčlení proti psovi a všichni ostatní jsou dovoleni! O čem zde jednáme? O případu, kdy cena psa je vyšší než [cena] jednoho z nich, a tento přebytek ceny psa se rozkládá na všechny.

השותפין שחלקו אחד נטל כו' ניפוק חדא להדי כלבא והנך כולהו לישתרו הכא במאי עסקינן כגון דטפי דמי כלב מחד מינייהו והאי טיפונא דכלב שדי בכולהו

„Mzda psa a cena nevěstky jsou dovoleny atd.“ Rava z Parzakie řekl Rav Ašimu:

אתנן כלב ומחיר זונה מותר כו' א"ל רבא מפרזקיא לרב אשי

Originál: Temurah 30a na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.