A řekneš-li, že je [moč] smísí se sedmi látkami a přejede jimi všemi najednou – vždyť jsme učili: Přejel-li jimi mimo pořadí, nebo přejel-li jimi všemi sedmi najednou, nevykonal nic.
וכי תימא דמבלע להו בהדי שבעה סממנין ומעבר להו לכולהו כחד והתנן העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעתן כאחד לא עשה ולא כלום
A řekneš-li, že je smísí s jednou z látek – vždyť je třeba drhnout třikrát každou jednotlivou! Nýbrž je smísí s mdlými slinami, neboť řekl Reš Lakiš: Mdlé sliny musí být s každou jednotlivou [látkou].
וכי תימא דמיבלע להו בהדי חד מסממנין והא צריך לכסכס שלש פעמים בכל אחד ואחד תנן אלא דמבלע להו ברוק תפל דאמר ריש לקיש רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד:
MIŠNA: Ať [nádoba], v níž vařil, ať [ta], do níž nalil [něco] vroucího, ať [jde o] velesvaté oběti, ať o méně svaté oběti – vyžadují vydrhnutí a vypláchnutí. Rabi Šimon říká: Méně svaté oběti nevyžadují vydrhnutí a vypláchnutí.
מתני׳ אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכה רותח אחד קדשי הקדשים ואחד קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה ר"ש אומר קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה:
GEMARA: Učili naši mistři: „V níž se bude vařit“ (Lv 6,21) – z toho mám jen [nádobu], v níž vařil; odkud [víme o té], do níž nalil [něco] vroucího? Proto učí [Písmo]: „A [nádoba], v níž se bude vařit, bude rozbita.“
גמ׳ ת"ר (ויקרא ו, כא) אשר תבושל בו אין לי אלא שבישל בו עירה לתוכו רותח מנין ת"ל ואשר תבושל בו ישבר
Rami bar Chama se tázal: Zavěsil-li ho [maso] do prostoru pece, co [platí]? Dbá Milosrdný na vaření [spolu] se vstřebáním, nebo snad [i] na vaření bez vstřebání?
בעי רמי בר חמא תלאו באויר תנור מהו אבישול ובילוע הוא דקפיד רחמנא או דילמא אבישול בלא בילוע
Pojď a slyš, neboť řekl Rav Nachman, [že] řekl Raba bar Avuha: Pec Chrámu byla z kovu. A kdyby tě napadlo, [že Milosrdný] na vaření bez vstřebání nedbá, ať ji udělají z hlíny! [Odpověď:] Protože jsou tu zbytky moučných obětí, jejichž pečení [se koná] v peci, a je tu vaření i vstřebání, děláme ji z kovu.
ת"ש דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה תנור של מקדש של מתכת היה ואי ס"ד בישול בלא בלוע לא קפיד ניעביד של חרס כיון דאיכא שירי מנחות דאפייתן בתנור ואיכא בישול ובילוע עבדינן של מתכת
Jednu pec, kterou vymazali [tukem], zakázal Raba bar Ahilaj jíst [v ní upečený] chléb navždy, a to i se solí, neboť [by] snad přišli k tomu, že by ho jedli s mléčnou omáčkou.
ההוא תנורא דאטחו בה טיחייא אסרה רבה בר אהיליי למיכלה לריפתא לעולם ואפי' במילחא דילמא אתי למיכלה בכותחא
Podobně se pec nevymazává tučným ocasem, a jestliže [ji] vymazal, celý chléb je zakázán, dokud pec [znovu] nevytopí. [To je] námitka proti Rabovi bar Ahilajovi! [Je to] námitka.
כיוצא בו אין טשין את התנור באליה ואם טש כל הפת כולה אסורה עד שיסיק את התנור תיובתא דרבה בר אהיליי תיובתא
Řekl RavinaRavu Ašimu: Jestliže tedy byl Raba bar Ahilaj vyvrácen, proč řekl Rav: Hrnce [po] Pesachu se rozbijí? Řekl mu: Rav to vykládá o kovových [nádobách].
אמר ליה רבינא לרב אשי וכי מאחר דאיתותב רבה בר אהיליי אמאי אמר רב קדירות בפסח ישברו אמר ליה רב מוקי לה ההיא בשל מתכת
Ať [hrnec] vytopí zevnitř! Šetří je, aby se nerozbily. Proto je tato [hliněná] pánev [jako ta, kterou] vytápí zvenku, a je zakázána.
ונעביד הסקה מבפנים חייס עלייהו דמתברי הילכך האי כוביא הסיקו מבחוץ הוא ואסיר
Originál: Zevachim 95b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.