Berachot 7:2 ברכות

Jeruzalémský talmud · Zeraim – Semena · halacha 7:2 · 7 segmentů

Struktura debaty:Mišna 1Baraita 1 Rozpoznáno automaticky podle úvodních formulí. Podtržené pojmy a jména otevřou vysvětlivku.

MIŠNA: Ženy, otroci a nezletilí se do zimunu nezapočítávají. Od jakého množství [jídla] se započítává do zimunu? Od [množství] olivy. Rabi Jehuda říká: Od [množství] vejce.

משנה: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן. עַד כַּמָּה מְזַמְּנִין עַד כְּזַיִת. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד כְּבֵיצָה.

GEMARA: Rabi Simon ve jménu rabiho Jehošuy ben Leviho [a] rabi Josi ben Šaul ve jménu Rabiho: Nezletilého lze učinit doplňkem do deseti. Vždyť se učí: U nezletilého se nepostupuje úzkostlivě. Řekl rabi Josi: Rabi Simon to [tak] držel. Rabi Chanina [a] rabi Simon ve jménu rabiho Jehošuy ben Leviho: Bylo to třeba [říci] pro [případ] dvou nezletilých. Neboť [je-li tam jen jeden] nezletilý, činí se z něho pochybnost; z pochybnosti se činí jistota. Rabi Jehuda bar Pazi ve jménu rabiho Josiho: Devět, kteří vypadají jako deset – jak [to je]? [Započítávají se,] jen jsou-li určení? Avšak i [když je] mezi nimi nezletilý.

הלכה: רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי רִבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל בְּשֵׁם רִבִּי קָטָן עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לַעֲשָׂרָה. וְהָתַנִּי אֵין מְדַקְדְּקִין בְּקָטָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קַיְימָא רִבִּי סִימוֹן רִבִּי חֲנִינָא רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי לִשְׁנֵי קְטַנִּים נִצְרְכָה. שֶׁאִם הָיָה קָטָן עוֹשִׂין אוֹתוֹ סָפֵק. סָפֵק עוֹשִׂין אוֹתוֹ וַדַּאי. רִבִּי יְהוּדָה בַּר פָּזִי בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי תִּשְׁעָה נִרְאִין כַּעֲשָׂרָה מַה [מְזַמְּנִין] מְסוּיָימִין. אֶלָּא אֲפִילוּ קָטָן בֵּינֵיהֶן.

Rabi Berechja řekl: Rabi Jaakov bar Zavdi se tázal před rabim Josim: Kde to bylo řečeno? Tam [při modlitbě] se nezletilý činí doplňkem do deseti. Řekni tedy i zde, že se činí doplňkem do tří: jestliže tam, kde se zmiňuje Jméno, se činí doplňkem, pak zde, kde se Jméno nezmiňuje, tím spíše. Řekl mu: To přece není tím spíše. Tam, protože vyslovují Jméno, činí jej doplňkem; a zde, kde Jméno nevyslovují, jej doplňkem nečiní.

רִבִּי בְּרֶכְיָה אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים תַּמָּן קָטָן עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיפִין לַעֲשָׂרָה. וָמוֹר אַף הָכָא עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף לִֹשְלֹשָׁה. מַה תַּמָּן שֶׁמַּזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף. כַּאן שֶׁאֵין מַזְכִּירִין אֶת הַשֵּׁם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לֵיהּ וְהָא אֵינוֹ כָּל שֶׁכֵּן. תָּמַּן עַל יְדֵי שֶׁהֵן אוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף. וְכַאן שֶׁאֵין קוֹרִין אֶת הַשֵּׁם אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף.

Učí se: Nezletilý a svitek Tóry se činí doplňkem. Řekl rabi Judan: Takto [zní] baraita: Nezletilý [se] svitkem Tóry se činí doplňkem.

תַּנִּי קָטָן וְסֵפֶר תּוֹרָה עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף. אָמַר רִבִּי יוּדָן כֵּינִי מַתְנִיתָא קָטָן לְסֵפֶר תּוֹרָה עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף.

Odkdy se [nezletilý] činí doplňkem? Rabi Avina řekl: Rav Huna a Rav Jehuda se rozcházejí, oba ve jménu Šmuela. Jeden řekl: Když ví, jaká je povaha požehnání. A druhý řekl: Když ví, komu žehná. Řekl rabi Nasa: Kolikrát jsem jedl s rabim Tachlifou, svým otcem, a s Aniniou bar Sisajem, svým strýcem, a nezapočítali mě do zimunu, dokud jsem nedostal dva chlupy.

מֵאֵימָתַי עוֹשִׂין אוֹתוֹ סְנִיף. רִבִּי אֲבִינָא אֲמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב חוּנָא וְרַב יְהוּדָה תְּרַוֵּיהוֹן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. חַד אָמַר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ טִיב בְּרָכָה. וְחָרָנָה אָמַר שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לְמִי הוּא מְבָרֵךְ. אֲמַר רִבִּי נָסָא כַמָּה זִימְנִין אֲכָלִית עִם רִבִּי תַּחְלִיפָא אַבָּא וְעִם אֲנִינִיָיא בַּר סִיסַיי חֲבִיבִי וְלָא זְמַנִּין עָלַי עַד שֶׁהֵבֵאתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת.

Šmuel bar Šilat se tázal před Ravem – a někteří říkají, že se tázali před rabim Šmuelem bar Šilatem: Devět [jedlo] chléb a jeden zeleninu? Řekl jim: Pronášejí zimun. Osm chléb a dva zeleninu? Řekl jim: Pronášejí zimun. Sedm chléb a tři zeleninu? Řekl jim: Pronášejí zimun. Rabi Avina se tázal: Půl na půl – jak to je? Řekl rabi Zeira: Dokud jsem byl tam, potřeboval jsem to vědět, [ale] nezeptal jsem se na to.

שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת בְּעָא קוֹמֵי רַב. וְאִית דְּאָמְרִין בְּעוּן קוֹמֵי רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת. תִּשְׁעָה פַת וְאֶחָד יֶרֶק. אָמַר לוֹן מְזַמְּנִין. שְׁמֹנֶה פַת וּשְׁנַיִם יֶרֶק אָמַר לוֹן מְזַמְּנִין. שִׁבְעָה פַת וּשְׁלֹשָׁה יֶרֶק אָמַר לוֹן מְזַמְּנִין. רִבִּי אֲבִינָא בְּעִי מֶחְצָה לְמֶחְצָה מַהוּ. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא עַד דַּאֲנָא תַמָּן אִצְרִכַת לִי מַיצְרִי לִי מִינָךְ לָא שַׁלְתֵּיהּ.

Rabi Jirmeja se tázal: Ten, kdo jedl zeleninu – smí [za ostatní] žehnat? Názor rabiho Jirmeji je rozporný. Učí se: Za dnů Šimona ben Šetacha přišlo [do Jeruzaléma] tři sta nazírů. Pro sto padesát z nich našel otvor [ke zrušení slibu] a pro sto padesát otvor nenašel. Přišel ke králi Janajovi a řekl mu: Je tu tři sta nazírů, kteří potřebují devět set obětí. Dej ty polovinu ze svého a já polovinu ze svého. [Král] mu poslal čtyři sta padesát. Šel zlý jazyk a řekl mu: Nedal ze svého nic. Král Janaj to uslyšel a rozhněval se. Šimon ben Šetach se zalekl a uprchl. Po nějakých dnech přišli ke králi Janajovi velmoži z perské říše. Když seděli a jedli, řekli mu: Vzpomínáme si, že tu byl jeden stařec a říkal nám slova moudrosti. [Král] jim vyprávěl, co se stalo. Řekli mu: Pošli a přiveď ho. Poslal, dal mu [své] slovo, a on přišel a usedl mezi krále a královnu. [Král] mu řekl: Proč sis ze mě tropil posměch? Řekl mu: Netropil jsem si z tebe posměch. Ty [jsi dal] ze svých peněz a já ze své Tóry, jak je psáno: „Neboť ve stínu moudrosti [je jako] ve stínu stříbra“ (Kaz 7,12). Řekl mu: A proč jsi uprchl? Řekl mu: Slyšel jsem, že se na mě můj pán hněvá, a chtěl jsem naplnit tento verš: „Skryj se na malou chvilku, dokud nepřejde hněv“ (Iz 26,20). A vztáhl na sebe [verš]: „A předností poznání je, že moudrost zachovává při životě toho, kdo ji má“ (Kaz 7,12). Řekl mu: A proč jsi usedl mezi krále a královnu? Řekl mu: V knize Ben Siry je psáno: „Važ si jí a ona tě povýší a posadí tě mezi knížata“ (Sír 11,1). Řekl: Dejte mu pohár, ať požehná. Vzal pohár a řekl: „Požehnejme za jídlo, které jedl Janaj a jeho druhové.“ Řekl mu: Ještě stále [setrváváš] ve své tvrdošíjnosti? Řekl mu: A co máme říkat za jídlo, které jsme nejedli? Řekl: Dejte mu, ať jí. Dali mu a jedl. A řekl: „Požehnejme za jídlo, které jsme jedli.“ Řekl rabi Jochanan: S Šimonem ben Šetachem se neshodují. Rabi Jirmeja řekl: V prvním [případě]. Rabi Aba řekl: Ve druhém. Názor rabiho Jirmeji je rozporný: tam je to pro něj otázkou, a zde je to pro něj samozřejmé. Kde je to pro něj otázkou – [je to] podle rabínů; kde je to pro něj samozřejmé – podle Rabana Šimona ben Gamliela. Učí se k tomu: Zaujal-li místo u stolu a jedl s nimi, i když nesnědl [množství] olivy obilného [pokrmu], započítávají ho do zimunu – to jsou slova mudrců. Rabi Jaakov bar Acha ve jménu rabiho Jochanana: Nikdy ho nezapočítávají do zimunu, dokud nesní [množství] olivy obilného [pokrmu]. Učí se: Dva [jedli] chléb a jeden zeleninu – pronášejí zimun. Tato baraita je podle Rabana Šimona ben Gamliela.

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעִי אוֹתוֹ שֶׁאָכַל יֶרֶק מַהוּ שֶׁיְּבָרֵךְ. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה. תַּנִּי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת נְזִירִין עָלוּ בִימֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מָצָא לָהֶן פֶּתַח. וּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים לֹא מָצָא לָהֶן פֶּתַח. אֲתָא גַבֵּי יַנַּאי מַלְכָּא. אֲמַר לֵיהּ אִית הָכָא תְּלַת מְאָה נְזִירִין בְּעִיָין תְּשַׁע מֵאָה קָרְבָּנִין. אֶלָּא יְהַב אַתְּ פַּלְגָּא מִן דִּידָךְ וַאֲנָא פַלְגָּא מִן דִּידִי. שְׁלַח לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה וְחַמְשִׁין. אֲזַל לִישְׁנָא בִישָׁא וָמַר לֵיהּ לָא יְהַב מִן דִּידֵיהּ כְּלוּם. שָׁמַע יַנַּאי מַלְכָּא וְכָעַס. דְּחַל שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח וְעָרַק. בָּתַר יוֹמִין סָלְקוּן בְּנֵי נַשׁ רַבְרְבִין מִן מַלְכוּתָא דְפָרַס גַּבֵּי יַנַּאי מַלְכָּא. מִן דְּיָתְבִין אָכְלִין אָמְרִין לֵיהּ נְהִירִין אֲנָן דַּהֲוָה אִית הָכָא חַד גְּבַר סָב וַהֲוָה אֲמַר קוֹמִין מִילִּין דְּחָכְמָה. תַּנִּי לוֹן עוּבְדָּא. אָמְרִין לֵיהּ שְׁלַח וְאַיְיתִיתֵיהּ שָׁלַח וִיהִב לֵיהּ מִילָּא וַאֲתָא וְיָתֵיב לֵיהּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְּתָא. אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אַפְלַיָית בִּי. אֲמַר לֵיהּ לָא אַפְלָיִית בָּךְ אַתְּ מִמָּמוֹנָךְ וַאֲנָא מִן אוֹרַיְיתִי. דִּכְתִיב כִּי בְצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכֶּסֶף. אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה עָרַקְתְּ. אֲמַר לֵיהּ שְׁמָעִית דְּמָרִי כְעַס עָלַי וּבְעִית מְקַיְימָה הָדֵין קְרִיָיא חֳבִי כִּמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבֹר זָעַם. וּקְרָא עִלּוֹי וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ. אֲמַר לֵיהּ וְלָמָּה יָתַבְתְּ בֵּין מַלְכָּא לְמַלְכְּתָא. אֲמַר לֵיהּ בְּסִיפְרָא דְּבֶן סִירָא כְתִיב סַלְסְלֶיהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ וּבֵין נְגִידִים תּוֹשִׁיבֶךָּ. אֲמַר הֲבוּ לֵיהּ כַּסָּא דְּלִיבְרִיךְ. נְסַב כַּסָּא וָמַר נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַל יַנַּאי וַחֲבֵירָיו. אֲמַר לֵיהּ עַד כְּדוֹן אַתְּ בְּקַשְׁיוּתָךְ. אֲמַר לֵיהּ וּמַה נֹאמַר עַל הַמָּזוֹן שֶׁלֹּא אָכַלְנוּ. אֲמַר הֲבוּן לֵיהּ דְּלֵיכוּל. יְהָבוּ לֵיהּ וְאָכַל. וָמַר נְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן חוֹלְקִין עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר עַל הָרִאשׁוֹנָה. רִבִּי אָבָּא אָמַר עַל הַשְּׁנִיָּיה. מֻחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה. הָתָם צְרִיכָא לֵיהּ. וָכָה פְּשִׁיטָא לֵיהּ. הֵּן דִּצְרִיכָא לֵיהּ כְּרַבָּנָן הֵן דִּפְשִׁיטָא לֵיהּ כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. תַּנִּי עֲלָהּ הֵיסֶב וְאָכַל עִמָּהֶן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָכַל כְּזַיִת דָּגָן מְזַמְּנִין דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם אֵין מְזַמְּנִין עָלָיו עַד שֶׁיֹּאכַל כְּזַיִת דָּגָן. תַנִּי שְׁנַיִם פַּת וְאֶחָד יֶרֶק מְזַמְּנִין. מַתְנִיתָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

Originál: Jerusalem Talmud Berakhot 7:2 na Sefarii, verze „The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015“ (edice Heinricha W. Guggenheimera (De Gruyter)), licence CC BY. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.