MIŠNA: „Na základě výpovědi dvou svědků nebo tří svědků bude usmrcen ten, kdo má zemřít“ (Dt 17,6). Obstojí-li svědectví se dvěma, proč Písmo výslovně uvádí tři? Jen aby přirovnalo tři ke dvěma: jako tři usvědčují dva, tak dva usvědčují tři. A odkud, že i sto? Písmo učí „svědků“. Rabi Šimon říká: Jako dva nejsou popraveni, dokud nejsou křiví oba, tak tři nejsou popraveni, dokud nejsou křiví všichni tři. A odkud, že i sto? Písmo učí „svědků“. Rabi Akiva říká: Třetí přišel jen proto, aby se s ním nakládalo přísně a jeho soud byl jako u těch dvou. Jestliže Písmo takto potrestalo toho, kdo se přidružil k přestupníkům, jako přestupníky, tím spíše vyplatí odměnu tomu, kdo se přidružil k tomu, kdo plní přikázání, jako tomu, kdo plní přikázání. Jako u dvou, ukáže-li se jeden z nich příbuzným nebo nezpůsobilým, je jejich svědectví neplatné, tak u tří, ukáže-li se jeden z nich příbuzným nebo nezpůsobilým, je jejich svědectví neplatné. A odkud, že i u sta? Písmo učí „svědků“. Řekl rabi Josi: O čem je řeč? O hrdelních případech; ale v peněžních případech obstojí svědectví se zbývajícími. Rabi říká: Jak v peněžních, tak v hrdelních případech, když se podíleli na varování; ale když se na varování nepodíleli, co mají dělat dva bratři, kteří viděli někoho, jak zabil člověka?
משנה: עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת אִם מִתְקַיֶימֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם לָמָּה פָרַט הַכָּתוּב בִּשְׁלשָׁה אֶלָּא לְהַקִּישׁ שְׁלשָׁה לִשְׁנַיִם. מַה שְּׁלשָׁה מַזִּימִין אֶת הַשְּׁנַיִם אַף הַשְּׁנַיִם יָזֹמּוֹ הַשְּׁלשָׁה. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַה שְׁנַיִם אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן זוֹמְמִין אַף שְׁלשָׁה אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁלָשְׁתָּן זוֹמְמִין. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא בָא הַשְּׁלִישִׁי אֶלָּא לְהַחְמִיר עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בָאֵילּוּ. אִם כֵּן עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּיטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יְשַׁלֵּם שָׂכָר לַנִּיטְפָּל לְעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה: מַה שְׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה אַף שְׁלשָׁה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת תִּתְקַיֵים הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר. רִבִּי אוֹמֵר אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּזְמַן שֶׁהִיתְרוּ בָהֶן. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָהֶן מַה יַּעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִין שֶׁרָאוּ בְאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ: