Rabi Elazar ve jménu
rabiho Hošaji: Vztažení ruky je řečeno u bezplatného strážce a vztažení ruky je řečeno u placeného strážce. A vztažení ruky řečené u bezplatného strážce se nepodobá vztažení ruky řečenému u placeného strážce. Vztažení ruky řečené u bezplatného strážce: není vinen, dokud netáhne. Vztažení ruky řečené u placeného strážce: jakmile na ni položil svou hůl a mošnu, je vinen. Slyšel to
rabi Josi bar Nehoraj a řekl: Já to nepřijímám; nýbrž ani tento, ani onen není vinen, dokud netáhne.
Rabi Ami ve jménu
rabiho Elazara, a
rabi Hošaja učil totéž: Kdyby vztažení ruky u bezplatného strážce nebylo řečeno, nebylo by to potřeba; naučil bych se to od placeného strážce. Jestliže placený strážce, u něhož je Tóra přísná, není vinen, dokud netáhne, není spravedlivé, aby bezplatný strážce, u něhož je Tóra mírná, nebyl vinen, dokud netáhne? K čemu je tedy řečeno vztažení ruky u bezplatného strážce, když to není potřeba? Aby se přitížilo placenému strážci: jakmile na ni položil svou hůl a mošnu, je vinen.
Rabi Josi říká: Říkáš-li tak, shledáš, že učíš o tom, kdo učí, aby se mu přitížilo. Neboť mu může říci: Jestliže placený strážce, u něhož je Tóra přísná, není vinen, dokud netáhne, bezplatný strážce, u něhož je Tóra mírná, i když táhl, by měl být osvobozen. Nýbrž takto: Nebylo třeba říkat vztažení ruky u placeného strážce, naučil bych se to od bezplatného strážce. Jestliže bezplatný strážce, u něhož je Tóra mírná, není vinen, dokud netáhne, placený strážce, u něhož je Tóra přísná, jakmile táhl, je vinen. K čemu je tedy řečeno vztažení ruky u placeného strážce, když to není potřeba? Aby se mu přitížilo: jakmile na ni položil svou hůl a mošnu, je vinen.
רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. נֶאֶמְרָה שְׁלִיחוּת יָד בְּשׁוֹמֵר חִנָּם וְנֶאֶמְרָה שְׁלִיחוּת יָד בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. וְלֹא דַמְיָיא שְׁלִיחוּת יָד שֶׁנֶּאֶמְרָה בְשׁוֹמֵר חִנָּם לִשְׁלִיחוּת יָד שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר. שְׁלִיחוּת יָד שֶׁנֶּאֶמְרָה בְשׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. שְׁלִיחוּת יָד שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחַ מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ עָלֶיהָ חַיָיב. שָׁמַע רִבִּי יוֹסֵי בַּר נְהוֹרַאי וָמַר. אֲנִי אֵינִי מְקַבֵּל עָלַי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר וְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה כֵן. אִילּוּ נֶאֶמְרָה שְׁלִיחוּת יָד בְּשׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ הָיִיתִי לָמֵד מִנּוֹשֵׁא שָׂכָר. מָה אִם נוֹשֵׂא שָׂכָר שֶׁהֶחֱמִירָה הַתּוֹרָה עָלָיו אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁהִיקִּילָה בוֹ הַתּוֹרָה אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָיב אֶלָּא עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֶמְרָה שְׁלִיחוּת יָד בְּשׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. לְהַחֲמִיר עַל נוֹשֵׂא שָׂכָר. כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחַ מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ עָלֶיהָ חַיָיב. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאתָ לָמֵד עַל הַמְלַמֵּד לְהַחֲמִיר עָלָיו. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. מָה אִם נוֹשֵׂא שָׂכָר שֶׁהֶחֱמִירָה בוֹ הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁהִיקִּילָה בוֹ הַתּוֹרָה אֲפִילוּ מָשַׁךְ יְהֵא פָטוּר. אֶלָּא כֵינִי. לֹא יֵאָמֵר שְׁלִיחוּת יָד שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּשׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. הָיִיתִי לָמֵד מִשּׁוֹמֵר חִנָּם. מָה אִם שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁהִיקִּלָה בוֹ הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָיב עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ. נוֹשֵׂא שָׂכָר שֶׁהֶחֱמִירָה בוֹ הַתּוֹרָה כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ חַיָיב. לְאֵי זֶה דָבָר נֶאֶמְרָה שְׁלִיחוּת יָד בְּנוֹשֵׂא שָׂכָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. לְהַחֲמִיר עֲלֵיהּ. כֵּיוָן שֶׁהִנִּיחַ מַקְלוֹ וְתַרְמִילוֹ עָלֶיהָ חַיָיב.