Je tomu tak? Vždyť rabi Janaj si [z peněz dobročinnosti] půjčoval a pak splácel! – Rabi Janaj je odlišný, protože to bylo chudým vhod: čím déle se zdržel, tím více vybral a přinesl jim.
איני והא רבי ינאי יזיף ופרע שאני רבי ינאי דניחא להו לעניים דכמה דמשהי מעשי ומייתי להו
Naši mistři učili: Izraelita, který věnoval svícen nebo lampu do synagogy – je zakázáno je zaměnit. Rabi Chija bar Aba chtěl říci: Nezáleží na tom, [zda pro] věc libovolnou, nebo pro věc přikázání. Rav Ami mu řekl: Takto řekl rabi Jochanan: To učili jen o věci libovolné; ale pro věc přikázání je dovoleno je zaměnit.
ת"ר ישראל שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת אסור לשנותה סבר רבי חייא בר אבא למימר לא שנא לדבר הרשות ולא שנא לדבר מצוה אמר ליה רב אמי הכי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא לדבר הרשות אבל לדבר מצוה מותר לשנותה
Z toho, co řekl rabi Asi jménem rabi Jochanana o modloslužebníkovi, který věnoval svícen nebo lampu do synagogy: Dokud se nevytratilo jméno jeho majitele, je zakázáno je zaměnit; jakmile se jméno jeho majitele vytratilo, je dovoleno je zaměnit.
מדאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן בעובד כוכבים שהתנדב מנורה או נר לבית הכנסת עד שלא נשתקע שם בעליה אסור לשנותה משנשתקע שם בעליה מותר לשנותה
Šazrak, Arab, věnoval lampu do synagogy Rav Jehudy. Rechava ji zaměnil a Rava se rozhněval. Někteří říkají: Rava ji zaměnil a Rechava se rozhněval. A někteří říkají: Správci synagogy v Pumbeditě ji zaměnili, Rechava se rozhněval a Raba se rozhněval.
שעזרק טייעא אינדב שרגא לבי כנישתא דרב יהודה שנייה רחבא ואיקפד רבא איכא דאמרי שנייה רבא ואיקפד רחבא וא"ד שנייה חזני דפומבדיתא ואיקפד רחבא ואיקפד רבה
MIŠNA: Umírající a ten, kdo je odváděn k popravě, nemohou být předmětem slibu ani odhadováni. Rabi Chanina ben Akavja říká: [Ten, kdo je odváděn k popravě,] může být odhadován, protože jeho odhad je pevně stanoven. Rabi Josi říká: Může slibovat, zasvětit odhad a zasvěcovat [majetek], a jestliže způsobil škodu, je povinen [ji zaplatit].
מתני׳ הגוסס והיוצא ליהרג לא נידר ולא נערך ר' חנינא בן עקביא אומר נערך מפני שדמיו קצובין רבי יוסי אומר דנודר ומעריך ומקדיש ואם הזיק חייב:
GEMARA: Dobře, umírající nemůže být předmětem slibu, protože nemá tržní cenu, a nemůže být odhadován, protože nemůže být postaven a odhadnut. Ale ten, kdo je odváděn k popravě: dobře, že nemůže být předmětem slibu, protože nemá tržní cenu; ale proč nemůže být odhadován?
גמ׳ בשלמא גוסס לא נידר דלאו בר דמים הוא ולא נערך דלאו בר העמדה והערכה הוא אלא יוצא ליהרג בשלמא לא נידר דלאו בר דמים הוא אלא לא נערך אמאי לא
Jak učí baraita: Odkud [víme], že ten, kdo je odváděn k popravě a řekne: „Beru na sebe svůj odhad“, neřekl nic? Verš praví: „Nic zaklínaného nebude vykoupeno“ (Lv 27,28). Mohl bych [si myslet], že i předtím, než byl jeho rozsudek vynesen? Verš praví: „z lidí“ (Lv 27,29) – nikoli celý člověk.
דתניא מנין היוצא ליהרג ואמר ערכי עלי שלא אמר כלום ת"ל (ויקרא כז, כח) כל חרם לא יפדה יכול אפילו קודם שנגמר דינו תלמוד לומר (ויקרא כז, כט) מן האדם ולא כל האדם
K tomu, co učí baraita: Rabi Jišmael, syn rabi Jochanana ben Beroky, říká: Protože jsme nalezli, že ti, kdo jsou odsouzeni k smrti rukou Nebes, dávají peníze a je jim tím dosaženo smíření, jak je řečeno: „Bude-li mu uloženo výkupné“ (Ex 21,30), mohl bych [si myslet], že i [odsouzení k smrti] rukou lidí tak [činí]? Verš praví: „Nic zaklínaného nebude vykoupeno“.
לכדתניא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר לפי שמצינו למומתים בידי שמים שנותנין ממון ומתכפר להם שנאמר (שמות כא, ל) אם כופר יושת עליו יכול אף בידי אדם כן תלמוד לומר כל חרם לא יפדה
Z toho mám jen přísné druhy smrti, u nichž [čin spáchaný] neúmyslně nepřipouští smíření [obětí]; odkud [víme o] lehčích druzích smrti, u nichž [čin spáchaný] neúmyslně připouští smíření? Verš praví: „nic zaklínaného“.
אין לי אלא מיתות חמורות שלא ניתנה שגגתן לכפרה מיתות קלות שניתנה שגגתן לכפרה מנין תלמוד לומר כל חרם:
Nýbrž ohledně slibování, zasvěcení odhadu a zasvěcování se všichni shodují; rozcházejí se v [případě], kdy způsobil škodu. První tana zastává názor, že jestliže způsobil škodu, není povinen platit; a rabi Josi zastává názor, že jestliže způsobil škodu, je povinen platit.
אלא בנודר ומעריך ומקדיש כ"ע לא פליגי כי פליגי באם הזיק תנא קמא סבר אם הזיק אינו חייב בתשלומין ורבי יוסי סבר אם הזיק חייב בתשלומין
V čem se liší? Rav Josef řekl: Liší se v [otázce], zda ústní půjčka se vymáhá od dědiců. První tana zastává názor, že ústní půjčka se od dědiců nevymáhá; a rabi Josi zastává názor, že ústní půjčka se od dědiců vymáhá.
במאי קמיפלגי אמר רב יוסף במלוה על פה גובה מן היורשין קמיפלגי תנא קמא סבר מלוה על פה אינו גובה מן היורשין ורבי יוסי סבר המלוה על פה גובה מן היורשין
Rava řekl: Podle všech se ústní půjčka od dědiců nevymáhá, a zde se liší v [otázce] půjčky zapsané v Tóře: První tana zastává názor, že půjčka zapsaná v Tóře není jako zapsaná v listině; a rabi Josi zastává názor, že je jako zapsaná v listině.
רבא אמר דכ"ע מלוה על פה אינו גובה מן היורשין והכא במלוה כתובה בתורה קמיפלגי תנא קמא סבר מלוה כתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא ורבי יוסי סבר ככתובה בשטר דמיא
A někteří to učí k tomuto [výroku]: Ten, kdo je odváděn k popravě a zranil jiné, je povinen [platit]; jiní, kteří zranili jeho, jsou osvobozeni. Rabi Šimon ben Elazar říká: I on, zranil-li jiné, je osvobozen, protože nelze [kvůli tomu] znovu svolat soud.
ואיכא דמתני לה אהא היוצא ליהרג הוא שחבל באחרים חייב אחרים שחבלו בו פטורין רבי שמעון בן אלעזר אומר אף הוא אם חבל באחרים פטור שלא ניתן לחזרת עמידת בית דין
Originál: Arakhin 6b na Sefarii, verze „Wikisource Talmud Bavli“ (hebrejské Wikisource), licence CC BY-SA. Originál je převzat beze změn obsahu, jen rozdělený na segmenty. Český překlad je odvozené dílo pořízené strojově (model Claude) a šíří se pod licencí CC BY-SA 4.0.